עץ יוסף על שמות רבה יח:ט

ד"א ויהי בחצי הלילה משל למלך כו'. כוונתו ליישב למה הכה הבכרורים בלילה והא כתיב לבקרים אצמית וגו'. ונתן טעם על זה כי הפך עליהם מנהגו כמו שהם הפכו גזירתם על ישראל מדרך העולם:

משל למלך שהפכה המדינה שעבודה. שהיתה ראויה לעשות.

על השבויים. המתגוררים ביניהם. וגם המלך באפו ובדינא דמלכותא הפך את הדין והרגם אע"פ שלא היו חייבי מיתות ממש. וכן ה' לפי שהמצרים הפכו גזירתם שעשו שלא כהוגן לשעבדם במה שאינו דרך המשעבדים. גם ה' הפך עליהם את הדין והרגן בלילה:

עושין ביום ובלילה ושנתנו כו'. כדלעיל פ"א:

אף האלהים הפך עליהם את הדין והרגן בלילה. עיקר דרשה זו סובב לדרוש קרא (איוב ל״ד:כ״ה-כ״ו). לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו. שעל שהכיר מעשה עבודתם שהפכו עבודת השעבוד על ישראל הפך הפורעניות עליהם וידכאם. וז"ש אח"כ כשם שנהפך סדום בלילה שמקרא זה עצמו נדרש על סדום בב"ר ר"פ כ"ח ע"ש [רד"ל]:

אתה נורא אתה. דייק שקאי על מפלת מצרים כדכתיב ברישא דעניינא אשתוללו אבירי לב והמה המצרים שהקשו לבם שלא לשלח את ישראל עד מכות בכורות. גם ממ"ש נמו שנתם היינו שבתוך שנתם הוכו בכוריהם [תו"נ]: