עץ יוסף על שמות רבה טו:כג

הה"ד יהיו לך לבדך. בעי לפרש לכם דאתי למעוטי עכו"ם כדמסיק. להכי מייתי יהיו לך לבדך דמפרש ליה במצות שלא נתנ אלא לישראל:

על עבודת כו"ם אלא לכם. פי' על דקדוקי עכו"ם. ולזה מייתי לא תעשו לכם שדרשוהו על הנמכר לעקר. וכן מ"ש לא נתתי משפט אלא לכם ר"ל דקדוקי משפט חקירות ודרישות. דאל"כ הלא הם מז' מצות בני נח:

ולך תהיה צדקה. על דרך הדרש דרשו לך תהיה צדקה לאפוקי עכו"ם:

הרחמים שלכם. פי' מצות הרחמים מיוחדת לכם. ויליף מונתן לך רחמים שר"ל שע"י שהם מרחמים ירוחמו:

שמיטין דכתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. ויובלות שנאמר. כצ"ל:

וקדשתם את שנת החמשים שנה. סמיך אסיפא יובל היא תהיה לכם. כי לכם מיותר הוא:

ולא נתתי המצות אלא לכם. פי' שאר המצות חוץ מאלו שחשב כאן לא נתנו לעכו"ם. אבל אם עושים מקבלים שכר כאינו מצווה ועושה. ועיין ביפ"ת:

אשר אנכי מצוה אתכם. דה"ל למימר מצוכם. וכתב אתכם לדייק ולא לעכו"ם:

שנא' ואכלת כו'. דייק מדכתיב מעשר דגנך תרושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך דהל"ל בקיצור מעשרותיכם ובכורות בהמתכם. אלא שבא למעט עכו"ם:

וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך את צאנן ואת בקרך. שבא למעוטי:

שנא' כל מקום אשר תדרוך כו'. ולא קאמר כל המקום כמו גבי משה בה' הידיעה. ע"כ לומר בכל מקום שיהיה. לרבות גם ח"ל. ואע"ג דכל מקום אשר תדרוך כלל. מהמדבר והלבנון הזה וגו' יהיה גבולכם פרט. ואין בכלל אלא מה שבפרט. מ"מ ניחא שכוונת הפ' לומר שעם היות שיתקדש כ"מ אשר תדרוך וגו'. מ"מ אינו דומה קדושתו לקדושת א"י עצמו. וזהו שאמר כ"מ אשר תדרוך וגו' לכם נתתיו פי' שיהיה שלכם לבד. אמנם מהמדבר והלבנון וגו' יהיה גבולכם שעיקר קדושה יהיה שם [כלי יקר על נ"ר]:

ימים טובים נתתי לכם. ולא חשב שבת דפשיטא שלא ניתנה אלא לישראל כאומרו אות היא ביני ובין בני ישראל:

קומי אורי כי בא אורך. מסיפא דקרא דייק וכבוד ה' עליך זרח. שהוא כפול אלא לדיוק אתי: