עץ יוסף על שמות רבה טו:יט

ד"א בשביל מי. ולפ"ז יהיה החדש הזה לכם דבק ג"כ למשה ולאהרן בארץ מצרים וענינו לומר כי החדוש הזה שבא ה' בארץ מצרים הוא בעבורכם שלא תתביישו בשליחותכם:

בית הפרס. בפ"ק דמ"ק תניא ג' בתי הפרס הן. שדה שנאבד בה קבר. ושנחרש בה קבר. ושדה בוכים דהיינו שמספידים בהן מתים:

שתי תאנים. משל הוא על ישראל שלא יצאו ממצרים כי אם שנים מששים רבוא כדאי' לעיל פ"ו [תו"נ]:

לך למלאכתך. הזכיר זה כנגד מ"ש פרעה לכו לסבלותיכם כדבסמוך לאשמועינן כי דבר זה דבר חרפה ובוז אמר להם כאומר לך למלאכתך ועמלך ואל תתעסק בגדולות ובנפלאות ממך:

ולא יתבייש שלוחי. פי' שהאריס יאמר שאינו שלוחי ומי יאמר שלחתיו. וכ"כ פרעה שאמר אין אתה שלוחו של הקב"ה שהיה בעיניו כמכשף:

מי ה' אשר אשמע בקולו. ולא ידעתי שאתם שלוחיו:

שנאמר משא מצרים. הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים. ואע"פ שהנבואה לעתיד משמע. דרשו חז"ל שרמז לשעבר ג"כ [יפ"ת]. ומביא ראיה מפסוק זה שהיה בעיני הקב"ה כמשא לילך למצרים. או הוא לשון טומאת מגע ומשא [תו"נ]:

למקום טומאה. שמלאה עכו"ם. הוא מ"ש כאן ונעו אלילי מצרים מפניו:

למה אמר הקב"ה למשה ולאהרן. כי מה שייכות בזה לאהרן: