עץ יוסף על שמות רבה טו:יד

ד"א החדש הזה לכם הה"ד ואשלח לפניך כו'. צ"ל ד"א ויאמר ה' אל משה ואל אהרן הה"ד ואשלח כו':

ואשלח לפניך כו'. מפרש ואשלח לפניך וכבר שלחתי לפניך קודם יציאת מצרים. ומשום שלכאורה נראה שקאי אאחר הגאולה להכי מייתי סמך משלח אורך ואמתך המה ינחוני. שדרשו במשה ואהרן. וזהו שמסיים בסוף הסימן לכך כתיב שלח אורך וגו' לכך אמר ואשלח לפניך וגו'. דשלח אורך גלי לן פירושא דואשלח לפניך:

זה משה ואהרן. ואע"ג דקרא לעתיד מיירי. רמז למשה ולאהרן לומר שישלח לנו שנים כמוהם:

תומיך ואוריך. והיינו אורך דכתיב הכא. וזה הפסוק ראיה על משה מדכתיב בסוף הפסוק תריבהו על מי מריבה. ואומר ג"כ האומר לאביו ולאמו שהוא אמר לשבט לוי מי לה' אלי:

וכן כתיב תורת אמת כו'. זה ראיה על אהרן דסמיך ליה שפתי כהן ישמרו דעת. עוד י"ל דפסוק וללוי אמר תומיך ואוריך קאי אשניהם שהיו שניהם משבט לוי. וכן קרא תורת אמת היתה בפיהו קאי נמי אמשה ואהרן שגם הוא שמש בכהונה גדולה כל ז' ימי המילואים:

ולי אתה אומר מי אנכי. פי' ולי אתה אומר שאגאל אותם. וכי אני הוא מי שאמרת עליו אנכי ארד עמך וגו':

אשה אחת כו'. ומה בשביל אשה אחת כו'. טעם הק"ו כתוכחה למשה שלא ה"ל להסתפק שירצה ה' לקיים הירידה ע"י שליח. כי אפילו לא נאמר אנכי ארד ודן אנכי תיתי בק"ו. וכ"ש כיון דכתיב אנכי ארד שאין לו מקום שיתפרש שירד ע"י שליח:

אימתי בשעה שנטל פרעה לשרה. דאף שלא כתיב בתורה שגם אל פרעה ירד אלהים גמרינן על דבר על דבר בג"ש מאבימלך ליתן את של זה בזה:

לכך אמר ואשלח לפניך וגו'. רישא דקרא כי העליתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך אני בעצמי.