עץ יוסף על שמות רבה יא:ה

נס גדול נעשה בשחין. משום שמדרך הטבע כמו זר יחשב לזרוק בחפן אחד מה שהחזיקו ד' ידים:

והחזיקו ידיו של משה. המת"כ ויד"מ גרסו והחזיק ידו של משה. וכדאי' בב"ר פ"ה ע"ש דד' חפנים היו ושמנה קומצין. דיד אחד נקראת חפן. וחפן הוא ב' קומצין וכתיב מלא חפניכם דמשמע ב' חפנים דמשה וב' חפנים דאהרן. אבל היפ"ת מקיים הנוסחא שלפנינו ששבעל המאמר דהכא ס"ל שהזריקה אפשר שהיתה בשתי ידים:

מכאן שמועט כו'. כלומר זה ג"כ אחד מן המקומות שהמועט כו':

שחין למה בא. דמדה כנגד מדה בעינן כדלעיל פ"ט:

לחום להם חמין. פי' לחום להם הצונן להיות חמין. ולצנן להם החמין להיות צונן. ומסיים בתד"א לפיכך הביא עליהם שחין לח כדי שלא ירחצו בין בחמין בין בצונן עכ"ל:

כדי שלא יוכלו ליגע בגופן. משום דנשתנה שחין מצרים משאר שחין כדאי' בפרק אלו מומין שהיה לח מבפנים ויבש מבחוץ. והלח מיסוד המים וצונן. ויבש הוא מצד האש. כנגד ב' מלאכות ששיעבדו בישראל להחם ולצנן. והיה עונשם בזה כדי שלא יוכלו ליגע בגופן לעשות רפואה כי מה שהוא רפואה ללח אינו טוב ליבש ומה שהוא טוב ליבש אינו טוב ללח. וכדכתיב יככה ה' בשחין מצרים אשר לא תוכל להרפא [ת"נ]:

דבר שלא היה בו ממש:. ואינו יכול לזרוק בכח כל כך:

עד כסא הכבוד. פי' דדייק השמימה לשמים המיוחדים. וכתיב השמים כסאי [מת"כ]:

שהחזיקה ידו של משה. לפי גירסת היפ"ת בריש סימן זו צ"ל כאן שהחזיקו ידיו של משה:

ופזרו על כל ארץ מצרים. והיה לאבק על כל ארץ מצרים משמע ליה שהאבק הנעשה מהפיח היה מתפשט בכל ארץ מצרים: