עץ יוסף על שמות רבה א:לג

ואין ויואל אלא לשון שבועה. כדאיתא בנדרים ס"ה ויאמר ה' אל משה במדין במדין נדרת לך התר נדרך במדין וע"ש ברש"י וכן וישב אל יתר חותנו שהלך להתיר שבועתו כדלקמן ודרש ויואל לשון אלה והוא מורכב מן רצון ושבועה ביחד. שאוסר א"ע ברצון להיות שמה:

יודע אני שיעקב כו'. דאל"כ מהיכי תיתי שיברח ממנו. אלא לפי שראה שהלך בדרכי יעקב כדלעיל. חשב שגם בזה ילך בדרך יעקב ויברח [ת"נ]:

קיבל עליו ללון. דאי לשון שבועה ה"ל למימר ויואל יתרו את משה כמו ויואל שאול את העם. לכן דרש שקאי על משה שנתרצה ללון לינת לילה אחת [ת"נ]:

שנאמר הואל נא ולין. יליף דרצון זה הוא רצון לינה מג"ש דהואל. ופי' לשבת ישיבת עראי ללון הלילה [יפ"ת]:

לשון התחלה. וכדאיתא באגדת שמואל פרק ט"ז כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם אין הואלה אלא תחלה כמד"א [שמואל ב' ז'] ועתה הואל וברך את בית עבדך וגו'. ופירש ויואל משה לשבת את האיש להניח מעמלו [מלשון שבת וינפש] כי הוא קבל לרעות צאנו וכבר התחיל בדבר [יפ"ת]:

כיון שנשא בתו התחיל וקבל עליו כו'. שזה דכתיב ויתן לו את צפורה פירושו וכבר נתן לו ור"ל לא כמו שעשה לבן שלא נתן בתו ליעקב כי אם אחר עבודתו שלא האמין את יעקב. אבל יתרו נתן תחלה בתו למשה ואח"כ התחיל וקבל עליו לרעות את צאנו:

דרך הצדיקים כו'. כי להיותם צדיקים מזכירים הנסים להודות לה' כדמסיק:

והצליחו משם. משום שדרך העולם שלא להניח את הגר לשום פרנסה והצלחה ואעפ"כ הצליחו הקב"ה למשה: