עץ יוסף על שמות רבה א:כג

לרחוץ מגלולי בית אביה. דלפי פשוטו צ"ל דמקרא מסורס הוא ושיעורו ותרד בת פרעה על היאור לרחוץ וכדפרש"י בחומש. מפני שהרחיצה באה עם אות הבי"ת. לא עם מלת על. וכדפי' הרא"ם. ולכן דרשוהו שלא בסירוס כאילו כתיב לרחוץ מעל היאור והכוונה שלהיות פרעה היה עובד ליאור לאלוה היתה כוונתה להתרחץ מזה:

וכל העולם אינן מקיימין. כלו' אפילו כל העולם אינן מקיימין:

בא גבריאל. משום דבכל מקום מצינו שגבריאל עומד על ימין ישראל להמליץ בעדם ולהטיב אותם [ת"נ]. וכן אי' סוף סדר ברכה שא"ל הקב"ה לגבריאל לך והביא נשמתו של משה אמר לפניו רבש"ע מי שהוא שקול כנגד ששים רבוא איך אני יכול לראות במותו הרי שהיה גבריאל מליץ בעד משה:

וחבטן בקרקע. ופי' ונערותיה הולכות למיתה על שפת היאור:

טעמא דמ"ד ידה דכתיב אמתה. וכיון דשפחותיה מתו כבר ע"כ דליכא לפרושי אלא ידה [רש"א]:

דלא כתיב ידה. לפי שאין דרך להזכיר בשליחות אלא היד כמו וישלח ויקחה. וישלח ה' את ידו לא האמה שהוא כולל היד והזרוע [יפ"ת]:

לא תברא. אינה שבר ופירכא:

אשתרבובי כו'. נעשית ארוכה:

ותנינא וכן אתה מוצא כו'. גבי שרבט הזהב דאחשרוש במס' מגילה:

בשיני רשעים. בעוג מלך הבשן כדאיתא בפ' הרואה:

אל תקרי שברת. דלא מצינו עוד בפסוק לשון שבירה אצל שינים. רק הפיל. כמו שן אמתו יפיל. או הרס כמו אלהים הרס שנימו. או גרס כו ויגרס בחצץ שני. ע"כ דרי"ש א"ת שברת אלא שריבבת וכו':

שרבבת. לשון דאשתרבוב [רש"י]:

רבנין אמרי כו'. דדרשי לשון לרחוץ הנאמר כאן לשון רחץ שנאמר בנעמן שהיה מצורע ונתרפא ע"י רחיצה במצות אלישע הנביא:

ואהבה אותו אהבה יתירה. שהיה לה לבן. דאל"כ די שחמלה עליו להניקו ולהחיותו. אבל להיות לה לבן מ"ט [יפ"ת]: