עץ יוסף על שמות רבה א:יא

כן רבו וכן פרצו לא נאמר. כצ"ל. כלו' דלא ה"ל כלתוב ירבה ויפרוץ לשון עתיד אלא לשון עבר רבה ופרץ [רש"א]:

רוח הקודש מבשרתן. לישראל ואומר למצרים אין מועיל לכם שעבודכם כן ירבה וכן יפרוץ. ולפ"ז פי' כן ירבה באמת ירבה. מלשון כן בנות צלפחד דוברות (ועיין מזרחי):

שהיו דומין בעיניהם כקוצים. פרש"י היה דומה להם כאילו עיניהם מלאים קוצים בראותם את ישראל פרים ורבים:

כקוצים דרש ויקוצו לשון קוצים:

בפה רך. פרש"י משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה. ובבמדב"ר פ' ט"ו קבץ את כל ישראל ואמר להם בבקשה מכם עשו עמי היום בטובה. היינו דכתיב ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך בפה רך. נטל סל ומגריפה מי היה רואה פרעה נוטל סל ומגריפה ועושה בלבנים ולא היה עושה. מיד הלכו כל ישראל בזריזות ועשו עמו בכל כחן לפי שהיו בעלי כח וגבורים. כיון שחשכה העמיד עליהם נוגשים ואמר להם חשבו את הלבנים. מיד עמדו ומנו אותם ואמר להם כזה אתם מעמידין בכל יום ויום כו':

בפריכה. פרש"י בש ברון גוף ומתנים. שהקשו להעמיס עליהם מתכונת הלבנים אשר עשו ביום ראשון שהיו בחזקת כחם. ועוד שהפליגו לעשות ליאהב בעיני פרעה שהיה עמהם ומלבן בצוארו כדלעיל:

וכן עשו לכל אחד מישראל. נלמד מפסוק ואת מתכונת הלבנים תתנו כו':

בתחלה בחמר ובלבנים כו'. דודאי בחומר ובלבנים פירושה דעבודה קשה היא. אמנם מה שאמר ובכל עבודה בשדה הוא ענין אחר. והיינו כל מין עבודה קשה שבשדה כגון חפירת בורות וחרישה ודומיהם. ומ"ש את כל עבודתם. ענין נוסף הוא. וכאילו אמר ואת כל עבודתם. וע' ב"ר פ' כ"ז מאחר שהיה גומר מלאכתו היה א"ל עדור כו' בקע כו':

מלאכת אנשים לנשים. כגון חרישה וזריעה ובנין. ומלאכת נשים לאנשים. כגון כביסה ואפיה ובישול וטויה כדאיתא בהדיא בתנחומא ויצא:

מודה ר"א בפריכה. פי' רש"י האי בפרך בתרא ודאי פריכה היא דהכתיב וימררו. אבל בפרך קמא ס"ל בפה רך דאל"כ תרתי למה לי. אלא תחלה בפה רך ולבסוף בפרך: