עץ יוסף על רות רבה ג:ד

דלמא. פירוש איתמר:

בייבין. פירוש מייבבין והומין:

אמר ליה. פירוש רבי שמעון אמר כן לרבי חייא אלו הבריות מה עסקיהן שכך הומין:

זבין. קונה לצורך יום טוב:

מרי עבידתיה. בעל ואדון עבודתו שעשה מלאכה עמו:

מרי עבדתיה. הקדוש ברוך הוא:

אילוסיס. פירוש מערה:

וצלי. התפלל:

וחזא. ראה יד אחר שהיתה מושטת לו כו':

רבינו. הוא רבינו הקדוש:

דהוה מצטער שלח. כך צריך לומר (אות אמת):

הדא מילא דאיסטופיטא הוא. זהו דבר חשוב ולכן אין לך למהר למכרה עד שתדע שויה בכמה. אלא אני נותן לך שלש דינרים ולך וקנה ועשה לכבוד היום:

ובתר יומא טבא. ולאחר יום טוב:

אנן שטחין. כלומר מכריזין קול מי שירצה לקנותו ומה שיעלה המקח תקח:

נסב. לקח:

שרת גנב. וכי התחלת לגנוב:

כל פעלך לית. כל קרקעותיך ומטלטליך אינו אלא מאה ואלו המקחים כולם שלקחת מה הן. כלומר מה טיבן והיכן לקחת מעות:

תני לה. סיפר לה המעשה ואמרה לו מה אתה רוצה שתהא חופתך לעתיד לבא חסרה מחופת חבירך מרגלית אחת:

ומה נעביד. מה נעשה וכבר עשיתי ואי אפשר לחזור. ואמרה לו לך והחזר המקח שקנית לצורך יום טוב לבעליהן כו':

מצטער. רבי היה מצטער על זה:

ואיתיתה. והביאוה אצלו:

כל הדין צערא ציערת כו'. פירוש כל זמן הצער ציערת לזה הצדיק:

ואין הוה כו'. ואם יהיה חסר וכי אין בנו כח למלאות אותו:

בהדין. בזה העולם זוכין אנו לראות פניך ולא לעולם הבא:

יש לו מדור בפני עצמו. הכוונה שאין אדם יכול להטיב לחבירו בעולם הבא מאחר שכל אחד יש לו עולם בפני עצמו. רצונו לומר שכל אחד שכרו אתו כפי פעולתו ולא יוכל לזכות אחד בשביל חבירו דאם כן נמצא שנים בעולם אחד. ולכן לא יזכה רבי שמעון למדרגת רבי (יפה ענף):

והודה לה. וכן עשה רבי שמעון שהחזירה. ועל זה אמר ולא עוד כו':

מנסיב ליה. פירוש כשלקח אותה מרגלית כשנתנוה לו היתה ידו של רבי שמעון מושפלת למטה כמי שמקבל דבר מחברו. וכשהושיט להחזירה למעלה היתה ידו עליונה ויד שליח הקדוש ברוך הוא אשר לקחה היתה למטה כמי שמלוה לחבירו. כביכול כאילו רבי שמעון הלוהו למעלה. ומלת למטה היא פירוש נכתב בפנים על תיבת ארעיא (מתנות כהונה):