ולכל עת יש חפץ. דרש המקרא מרישיה לסיפה ומסיפיה לרישיה כדמפרש:
היך מה כו'. כמו שירצה בן אדם לעשות בעולם הזה. וזהו לכל עת וזמן שאדם חי בעולם הזה יש חפץ בידו לעשות כאשר יחפוץ. אבל גם יש עת ליפרע על חפצי לבו והוא בעולם הבא:
ברם כו'. אבל שם בעולם הבא יש דין וחשבון. וכן דרש לעיל פרשה ג' סימן כ״ג: