עץ יוסף על קהלת רבה ז:כח:א

אמר רבי יצחק בנוהג כו' שנאמר כו' חדא מערערא כו'. וכן הוא הנוסחא בבמדבר רבה פרשה ט' (סימן כד). ולפי נוסחא זו כך פירושו אחת לאחת למצוא חשבון שעל ידי עונשים קלים מתנכה ממנו, שהקדוש ברוך הוא מצרף מיתת השור ואבידת התרנגולת והצלוחית ומכת האצבע אע״פ שכל אחד בפני עצמו עונש קל, כאילו הוא עונש חמור בבחינת צרופן יחד לכפר על עונש המיתה. ואחת לאחת מצטרף כדי להיות לו מצוי חשבון כלומר נכוי וכפרה על העון החמור כנפרע כל חשבונו עד תמציתו ולא נשאר חייב כלום. וחדא מערערא חדא, כלומר העונשים האחרונים עושין שהעונשין הראשונים חוזרים וניעורים והוה כאילו נעשה בפעם אחד כל העונשים והוה עונש גדול. אבל בירושלמי דסוטה פרק קמא (ה"ז) גרס דבר אחר אחת מתערה לאחת והחשבון מתמצה. ועיין שם ביפה מראה פירושו:

עד אחת. שהחשבון מדוקדק עד אחת, כי אפילו עבירה קלה לא יוותר ה' עליה ואפילו צרה קלה לא יבא בחנם (יפה מראה):

יוצאין מהן מאה. שיודעין מקרא. למשנה פירוש ואותן מאה כשנכנסים למשנה יוצאין מהם עשרה שיודעין משנה. לתלמוד פירוש ואותן עשרה כשנכנסים לתלמוד יוצא מהן אחד להוראה. וזה לבדו החשוב שיוכל לדון ולהורות:

הדא הוא דכתיב אדם אחד מאלף מצאתי. ואומרו ואשה בכל אלה לא מצאתי פירושו לפי זה שלא תצליח אחת מהן לתלמוד שדעתן קלות:

אדם זה אברהם כו'. עיין בבמדבר רבה פ״ב סימן א' בעץ ובענף כי שם נתבאר:

ואשה זו התורה. על דרך (משלי ה, יח) ושמח מאשת נעוריך, וכן תמצא הרבה כתובים. והכי קאמר ואשה זו התורה בכל אלה הדורות לא מצאתי ראוי שתנתן התורה על ידו:

זפות. מזופף בזפת כדי שהמשקה יהא שמור בתוכה. וכן משה רבינו כתוב עליו בכל ביתי נאמן הוא: