עץ יוסף על קהלת רבה ז:כו:ג

שהיא צדה בים וביבשה. מצודה נקרא מה שפורשים אותו ביבשה כדלקמן פרשה ט' פסוק (יב) כי גם לא ידע האדם. וחרם מה שפורשים בים כמה דאת אמר (נדרים כ, א) חרמו של ים. ואפשר שכוונת המדרש שהיא מאבדת אותו מן העולם הזה ומן העולם הבא. על דרך שאמרו חז״ל (לעיל א, פסוק טו סימן א) שעולם הזה דומה ליבשה והעולם הבא דומה לים שכל מי שאינו מכין ביבשה אין לו מה לאכול בים:

אילולא שכתב כו'. כלומר דכתיב (בראשית ג, טז) ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך הכל ממנו ולא ממך. ועיין בבמדבר רבה פרשה ט' (סימן יב):

לכלבא. כלומר משל לכלבה:

פלטי. שנעץ חרב בינו ובין מיכל בת שאול כדאיתא בסנהדרין פרק כהן גדול (יט, ב):

אמנון. שאנס את תמר אחותו ככתוב בשמואל ב' י"ג:

וטוב זה רבי אלעזר וחוטא זה יעקב איש כפר סכניא. דבר אחר טוב זה אלעזר בן דמא חוטא זה יעקב איש כפר סכניא. דבר אחר טוב זה חנניה בן אחי רבי יהושע וחוטא אלו בני כפר נחום. דבר אחר טוב זה יהודה בן נקוסא וחוטא אלו המינים. דבר אחר טוב זה רבי יונתן וחוטא זה תלמידו. כך צריך לומר. ועיין לעיל פרשה א' סימן כ״ד וסימן כ״ה: