עץ יוסף על קהלת רבה ו:ב:א

יתיב דריש הדין פסוקא כו'. משום דקשה לו היינו עושר היינו נכסים, דריש ליה בתורה:

עושר זה בעל מקרא. שהוא שמח בחלקו שאין בו טורח עיון ולא טורח סדור על פה, דדברים שבכתב אין לאמרן על פה. ועיין בירושלמי פ״ג (ה"ה) דהוריות ועיין לקמן:

ונכסים זה בעל משנה. וקרי להו נכסים דהיינו קרקעות שהן יסוד קיים אשר עליו יסובו בעלי הוראה כמו שהקרקע קרן קיים:

וכבוד זה בעל התוספתא. שמפרש את המשנה ועל ידי זה מכבדין אותו:

אלו משניות גדולות. דאית בהו כל הדינין שיבקש לשנות בהן בעל המשנה [יפה מראה]:

זה בעל התלמוד. שיודע להבין טעמי המשנה ותירוץ סתירותיהן וידיעת המשניות אם היא ככולי עלמא או יש חולק עליהן ועל ידי כן יתן לב לאסוקי הלכתא:

איש עשיר זה בעל התלמוד. כדפירשתי שיודע טעמי המשניות ותירוציהן כו' והוה עשיר שנהנה מיגיעו לפסוק הלכה. והא דקרו לעיל עושר לבעל המקרא, היינו לפי דמיונו שהוא שמח בחלקו, אבל בעל התלמוד הוא עושר אמתי שיכול להורות ומתהני לענין מעשה:

דל מבין כו'. קרי ליה דל נגד בעל התלמוד, שאינו יכול להורות מאגדה. וקרי ליה מבין שאינו צריך עיון מרובה להבין באגדה [יפה מראה]: