עץ יוסף על קהלת רבה ג:ז:א

דמכת. מתה:

סליק כו'. עלה רבי אבין אצלו להראות לו פנים:

אמר לו. בלשון שאלה אין אדוני משגיח לומר לנו דברי תורה. אמר לו הרי הגיע שעה שהתורה המחומשת נתכנסה למשתקה, כלומר לשתוק מלדבר בה מפני שאבל אסור בדברי תורה (מתנות כהונה). או פירושו הגיע עת של תורה ששתיקה מעולה ויפה, ומחשי כמו עת לחשות. ואמר והדר מפרש, שמתחלה אמר לשון הפסוק עת לחשות והדר פירש ואמר למישתקה (משנת דרבי אליעזר). או הכי גרסינן דארית דמחשי מתעליא למשרקה. ופירושו שהארי שותק בפני השועלים להשמיע קולו (מהר"מ):