עץ יוסף על קהלת רבה יב:ב:א

זה קלסתר פנים. דזולת המצח והחוטם איכא קלסתר פנים בפנים לחודייהו:

והאור זה החוטם. שהוא תואר קלסתר פנים (רש"י בקהלת):

והירח זה המצח. שמצהיב באדם בחור, וכשמזקין הוא מעלה קמטים ואין מצהיב. והמצח אף שהוא מצהיב באדם בחור אבל כערך הירח מול השמש:

והכוכבים אלו ראשי לסתות. פירוש לחיים. ובפרש״י קהלת פירש אלו הלסתות, רומני דאפי שקורין פומלי״ש [והוא פאה ובל״א דער אברטהייל דער באקע] של לחיים שמצהיבים, אבל כערך הכוכבים נגד השמש:

הדא לחברייא כו'. פירוש אחד לחכמים ואחר לטפשין. ומפרש חדא לחבריא בא לבכות כו' כי הם ידעו ויחושו לענין זה. אבל הטפשין לא יבינו זאת ולכן פירש להם בהטלת הגללים שהוא דבר מפורסם ומצער יותר בזקנים ולכן יחושו (יפה תואר):

בא לבכות כו'. כלומר על ידי הבכי ידמעו עיניו עד שינטל מאורם אחר שירבה בבכיה בזקנותו מחמת תשות כח וצרות רבות עליו. ודרש העבים שיעכר העין וכשבא לבכות ימלא עיניו דמעות כעב המלא מים:

הגללים מקדימין אותו. על ידי חולשתו והתר קשריו כשיבא להטיל מים ימהר צואה להפתח ויהיה נתרז בגללים. וקמפרש העבים על הגללים שהם עבים ועב ועכור, והגשם על מי רגלים (יפה תואר):