עץ יוסף על קהלת רבה יב:י:א

דכתיב כי באלה חפצתי. ובשוחר טוב מזמור ט' גרס דכתיב (הושע ו, ו) כי חסד חפצתי:

על ספר הישר. תורה נביאים וכתובים נקראים ספר הישר:

ועוד כתיב כי תהיו אתם ארץ חפץ. בשוחר טוב הנזכר לעיל הכי איתא בקש קהלת לעמוד על מתן שכרן של מצות כו' אמר לו הקדוש ברוך הוא כו' הכתבתיהו על ספר הישר מה רב טובך כו'. בקש קהלת לעמוד על מתן שכרן של צדיקים כמה דכתיב כי תהיו אתם ארץ חפץ [פירוש הרי דצדיקים נקראים חפץ] אמר לו הקדוש ברוך הוא כו' הכתבתיהו על ספר הישר מה רב טובך כו'. ועיין בענף לתרץ גירסתנו:

עין לא ראתה כו'. וכדאיתא בילקוט על פסוק זה כל הנביאים לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים ולמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמו עין לא ראתה וגו':

עד שתחפץ. הרי שהקץ נקרא חפץ:

אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה. רצה לומר שיאמר לך זמן הגאולה, אל תאמין לו, ותאמר לו כי יום נקם בלבי כתיב. ועיין לעיל פרשה י״א סימן ט':

שלשה סימנים כו'. עיין בפרק חלק:

איש את קבורתו. על הקץ שנאמר. (דניאל י"ב, ט) כי סתומים וחתומים הדברים על אחת כמה וכמה. לבא לפומא. כך צריך לומר (אות אמת). וכן הוא בשוחר טוב:

פומא למאן גלי. בתמיה. וכתב היפה תואר שאגדה זו פליג על מה דאיתא בשוחר טוב מזמור ל״א שגילה הקדוש ברוך הוא את הקץ ליעקב ולדניאל, עד כאן. ובזוהר חדש בתיקונים דף ק״ח ע״ב כתב דאורייתא דבכתב איהי לבא כללא מל״ב אלהים. ואורייתא דבעל פה פומא ודא איהו לבא לפומא לא גלי: