עץ יוסף על קהלת רבה י:ה:א

וכן הוות כשגגה שיוצא מלפני השליט. שמתקיימת שלא מדעתו. ועיין בבראשית רבה פרשה ע״ד סימן ו' [ד] שם נתבאר:

חד בלעא כו'. דבר שחנקו בגרונו, והלך והביא לו איש אחד אמגושי שיוציא בלעו על ידי לחש, ואחר כך שאל רבי יהושע בן לוי לאותו איש מה אמרת עליו. אמר לו פסוק פלוני אחר פסוק פלוני. אמר לו נוח היה שקבר לבנו כדי שלא תאמר פסוק זה. ורבי יהושע בן לוי אמר כן על עצמו וכן היה לו שמת אותו הבן. ובערוך ערך בלעם גרס בר בריה דרבי יהושע בן לוי:

דשבשתא. משמע שהוא מקום, ובירושלמי איתא רב ירמיה שיבשב ולבש עטרה של זית. ופירש היפה מראה ביבשב חתך זמורות. ועיין באיכה רבה פרשה ה' סימן י״ד:

נייח היה כו'. טוב היה לו שראשו יהא מורם ממנו ולא יעשה כזאת. שבפולמוס של אספסיאנוס גזרו על עטרות חתנים:

וכן הות ליה. שמת רבי ירמיה או הורם ראשו על ידי המלכות:

מאן מאית קדמאי. מי ימות בראשונה:

כל עטא מצלין כו'. כל העולם מתפללין על חייך לטוב, ואת אמרת כן. אמר אם יבא העת מה בכך בדברי אלה. ואם יבא מלאך המות שיקחנו מי יאמר לו לא תבא אצלי כי לא אבא אליך שרבי ימות קודם. ואף אם יהיה כן יהיו הם אומרים ברוך כו':

וכן הות ליה. שהוא מת קודם. וכל זה להשמיענו שאל יפתח אדם פיו לשטן:

אף בניך כו'. שנאמר כה יעשה לך אלהים כו'. ודרשו חז״ל בפרק אלו הן הגולין (מכות יא, א) מכאן שקללת חכם אפילו על תנאי באה: