עץ יוסף על קהלת רבה י:יא:א

נלחש לו מלעיל. פירוש אלא אם כן נגזר עליו מן השמים ממעל:

אומרין לנחש. דרך משל קאמר כאילו הנחש נשאל והשיב כך [יפה מראה]. ועיין בויקרא רבה פרשה כ״ו (סימן ב) ובמדבר רבה פרשה י״ט (סימן ב) ודברים רבה פרשה ה' (סימן י) וירושלמי פרק קמא דפיאה (ה"א) ובבבלי פרק יש בערכין (טו, ב) ובשוחר טוב מזמור י״ב. ונראה שמתיבת אומרים לנחש עד אמרו לבעל הלשון ועד בכלל הוא מיותר, שזהו מה שאמר לקמן מפני מה אתה נושך כו':

וכולן מרגישין. שארס של נחש מחלחל בכל האיברים:

שותת. פירוש גורר חוץ לפה:

מטורף. יש לפרש מנומר, שהכל מכירין אותו מרחוק. או יש לפרש מושלך וגורר על הארץ בלי רגלים:

והורג ברומי. שאומר כאן לשון הרע על מי שעומד ברומי:

גדרו של עולם. שאלמלא שהחטיא את אדם הראשון לא היו מתים (מתנות כהונה):

ספקלאטיר. ההורג המחויבים מיתה למלך:

ירדו מלאכי השרת כו'. דאי לא נקצצו על ידי מלאכי השרת אלא מאליהן בגזירת הקדוש ברוך הוא לבדו ליכא כאב כולי האי שיצעק עד שיהיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו. ועיין עוד מה שאכתוב לקמן לדייק דמלאכים ירדו וקצצו. והיה הענין כן, דלא ניחא שיגיע רע מסויים כזה במאמר ה' לבד, שאין רע יורד מלמעלה [יפה תואר]. ועיין בבראשית רבה פרשה כ' סימן ח':

בא נחש ולמד על מפלתה של מצרים ונמצא למד ממנה שנאמר קולה כנחש ילך. כך צריך לומר, וכן הוא בבראשית רבה שם. וכדמפרש בתנחומא קולה כנחש ילך וכי קול יש לנחש. כלומר שאין לו כך קול גדול ולמה המשיל אליו קול חיל מצרים. אלא ודאי נחש זו נחש הקדמוני שהלך קולו מסוף העולם ועד סופו בקציצת רגליו כו'. עיין שם בבראשית רבה שם מה שכתבתי:

מדמיין כו'. הארבע מלכיות מרומזים בפסוק זה. ועיין בבראשית רבה פרשה ט״ז סימן ד':

מפני מה קולך נשמע. וכדאיתא ברבה שם למה נקרא חדקל שהוא חד בקולו:

ובמה דקלין משתמע. רצה לומר כמו דשאר נהרות משמיעין קולן: