עץ יוסף על קהלת רבה י:י:א

נתקהה. כמו (מכילתא בא פרשה יח) הקהה את שיניו (ירמיה לא, כח) ושיני בנים תקהינה. ועיין בתענית פרק קמא (ח, א):

שהוא מותר הכשר חכמה. רצה לומר אם יפייס את הרב הוא מייתר הכשר חכמה, שהרב יהיה מותר לו ולומד חכמה הרבה עמו:

נתקהה התלמיד על הרב. שאין הרב מרוצה לו להסביר תלמודו:

שנאמר ברזל כו'. מביא ראיה שהתלמיד נקרא ברזל שנאמר ברזל בברזל יחד ודרשוהו חז״ל בפרק קמא דתענית (ז, א) על התלמיד שמחדד את רבו כברזל המחדד ברזל חבירו:

מותר לו. מוותר אצלו:

אם נקהה תלמודך כו'. שקשה הוא לו מרוב קושיות, בשביל משנתו שאינה סדורה לו ואינו זוכר מה כתוב בה:

והוא לא פנים קלקל אינו בא כו'. מפרש והוא לא פנים אינו בא לידך להסבירו בפניך. רצה לומר שרבו מת ואינו יכול לבא להסבירו בפניו. קלקל עליו כלומר הקלקול הוא עליו ועצמו שלא חזר תלמודו. ולכן וחילים יגבר רצה לומר יתגבר בכל כחו ויחזור לימודו וכמעשה דבסמוך. וזה שאמר המדרש בחילך פירוש בכחך תחזור על לימודך. והוא פירוש על וחילים יגבר:

אינשי אולפניה. נשכח ממנו תלמודו והיה הולך ובוכה:

לבי עולמין. היה הולך לבית הקברות ובוכה:

מדהוה כו'. מתוך שהיה בוכה נראה לו בחלום שהיה אומר לו זרוק בי שלשה צרורות ואני אבוא. קלי פירושו צרורות:

אזיל כו'. הלך אותו תלמיד אצל פותר חלומות וספר לו המעשה. ואמר לו אמור כל פרק ופרק שאתה שונה שלשה פעמים ויבא ויתקיים לך תלמודך שלא תשכחו. ועשה כן, וכן הוה לו ונזכר תלמודו:

אם נקהת אומה כו'. אם שיניהם של ישראל קהות מן הרעב: