עץ יוסף על קהלת רבה א:ו:א

הולך אל דרום ביום כו'. כדי לבאר הטיב צריכין להאריך קצת. שהחמה לעולם ביום ממזרח לדרום מהלכת כדאמר קרא הולך אל דרום, ובלילה סובב מתחת לארץ. וביום הארוך עומדת בקרן מזרחית צפונית ומהלכת מזרח דרום מערב ושוקעת בקרן צפונית מערבית, ובלילה סובבת פני צפון, ולמחרת היום נקצר מעט ואינה יוצאה בקרן אלא נמשכת מן הקרן ולמזרח מעט ויוצאה, ובערב שוקעת בתוך המערב משוך מן הקרן מעט, ובלילה סובבת אותו מעט וכל הצפון ומעט במזרח יותר מליל של אמש, וכן בכל יום עד שיוצאה בתקופת תשרי באמצע המזרח ושוקעת באמצע המערב לפיכך היום והלילה שוין, ועדיין בכל יום נמשכת לצד דרום ויוצאה ובשקיעתה נמשכת לצד דרום ושוקעת, עד שיוצאה ביום בתקופת טבת בקרן מזרחית דרומית ומהלכת דרום לבדו ושוקעת בקרן מערבית דרומית. ועל פי הדברים האלו מובן מה שאמר כאן הולך אל דרום ביום, שצד דרום הוא הולך תמיד ביום בין בימים ארוכים ובין בקצרים. וסובב אל צפון בלילה שלעולם מסבב צד צפון בלילה בין בלילות ארוכות ובין בקצרות. סובב סובב הולך הרוח כו' אלו פני המזרח והמערב. שפעמים מהלכתן ופעמים מסבבתן כדלעיל. וכבר פרש״י בקהלת הרוח רוחו של שמש כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת. ועייין בירושלמי פרק ה' דעירובין (ה"א):

הרוח הזה בשעה שהוא כו'. כלומר שהוא חזק מאד שהוא כדאי להחריב העולם. והקדוש ברוך הוא מתיש כחו בהרים וגבעות שאין שם אנשים, וכשהוא בא לישוב כבר כחו רפה ואינו מזיק. וזו היא האמירה שאומר לו הִזָהֵר, שהמעשה היא האמירה (יפה מראה). ועיין בירושלמי פ״ט דברכות (ה"ב):

מחשלו. משברו וממסמסו. או הוא לשון חולשה ותשות כח (מתנות כהונה):

משלהו. מיגעו:

כמה דאת אמר בהתעטף עלי נפשי. שהוא לשון עילוף:

שלא במשקל. כלומר שהיו חזקים יותר מדרכם. ונקט משקל כלישנא דקרא (איוב כח, כה) לעשות לרוח משקל:

בשביל אותו בית. לפיכך לא היה חזק כל כך:

קוזמיקין. פירוש הערוך חזק:

לעולם אין מלך המשיח בא כו'. חוזר למעלה על שפסוק כי רוח מלפני יעטוף. כך דרשוהו בפרק חלק ובפרק הבא על יבמתו (יבמות סב, א). ועיין בבראשית רבה פרשה כ״ד (סימן ד) ובויקרא רבה פרשה ט״ו (סימן א). ורצה לומר שהמשיח נקרא רוח כדכתיב (איכה ד, כ) רוח אפינו משיח ה'. וקאמר קרא הכי המשיח מלפני יאחר (כמו (בראשית ל, מב) העטופים ללבן) על ידי נשמות אשר עשיתי (תוספות עבודה זרה ה, א). ועיין בפרק קמא דעבודה זרה (שם) ובפרק כל היד (נדה יג, ב) דאיתא שם אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. ועיין ברש״י שם:

בספרו של אדם הראשון. שבו נכתבו כל הדורות כדאיתא בבראשית רבה פרשה כ״ד: