עץ יוסף על קהלת רבה א:ד:ה

לא היה צריך כו'. מפני שהארץ טפלה ונבראת בשביל האדם וכדמפרש ואזיל לפיכך ראויה לומר הארץ תבלה והדור יתקיים בקיומו לעד ולעולם [מתנות כהונה]:

בתפקידיו. במלותיו:

בולה. בלה, לשון (דברים ח, ד) שמלתך לא בלתה:

והארץ כו'. שמוציאה פירותיה כמצוה עליה בעת הבריאה:

הוי והארץ לעולם עומדת. וישראל נקראו ארץ כמה דאת אמר כי תהיו אתם ארץ חפץ וכדמפרש ואזיל:

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא באדם כו'. מביא זה לומר שאין זה פחיתות לישראל שנקראו ארץ, שהרי כל החושים שיש באדם יש בארץ:

למטר השמים תשתה מים. אדם מתגעש והארץ מתגעשת שנאמר [שמואל ב' כ"ב, ח] ותגעש ותרעש הארץ. אדם משתכר והארץ משתכרת שנאמר [ישעיה כ"ד, כ] נוע תניע ארץ כשכור. אדם מקיא כו' כן הובא הנוסחא בראשית חכמה בשער האהבה פ״ה:

מעמדת. מקיימת וכדמפרש:

תפקידה. משהפקיד וצוה עליה הקדוש ברוך הוא היא עושה ומשלמת כדלעיל:

מזונותיה. שכשאוצרין תבואה לפקדון צריכין לערב בתוכה עפר הארץ שגדל עליה, וכדאיתא בראשית רבה פרשה צ (סימן ה) ועיין עוד שם: