עץ יוסף על אסתר רבה ז:כד

אנטגריפין דאיגרתא. תרגום פתשגן הכתב אנטיגרפין. וכן בלשון יוני ורומי [כתב הנכתב בקולמוס הנקרא בלע"ז גריפיא] [מוסף הערוך]:

להיות עתידים ליום הזה ואינם יודעים כו'. כי כתיבה הזאת היתה על דרך נבואה ולא ידע מה ניבא. ורצונו לומר ששם הקב"ה בלבו שיכתוב סתום כמו שנבואתן סתומה. כלומר מה שמבינים ויודעים מענין מקריהם הוא דבר סתום וחתום [אור חדש]. אבל מרדכי ידע נבואה ברורה [שהגיד לו אליהו כדאיתא לעיל (אות יח)] לכן כתב להיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם שלכאורה לא הוי ליה לכתוב כל [כי] שמא יברחו או יחבאו מפניהם. ולא הוי ליה לכתוב רק להיות עתידים לרדוף וגו' אלא על כרחך נצנצה בו רוח נבואה או רוח הקודש ונתבשר להנקם מאויביהם [יפה ענף]:

מן דוחקא כו' מדוחק הדרך נתייגע ונתקלקלו קרסולי רגליו:

אמר הלואי שהיה לי חמור. עבר עליו איש אחד מרומיים שעתה ילדתו לו חמרתו עיר אחד. ואמר לו קח והרכב עליך עיר זה. אמר הרי תפלתי נשמעת אבל אנכי לא שאלתי כהוגן כלומר לא פרשתי דברי אם ארכוב אני על החמור או להרכיבה עלי. והרי תפלתי נהפכה עליו למשחית:

אסתבע. פירוש נתייגע:

עולאי. פירוש עיר קטן:

אם למרכיבה. פירוש להרכיבה עלי: