עץ יוסף על אסתר רבה א:ג

אחשורוש הוא ארתחששתא. ר' לוי ורבנן. ר' לוי אמר למה קראו הכתוב ארתחששתא שהיה מרתיח ותש. ורבנן אמרי אחשורוש שכל שזוכרו חושש את ראשו. אחשורוש ר' יצחק כו'. כצ"ל (יפה ענף) ופירוש מרתיח ותש כועס ושוב נח מרוגזיה כדכתיב כשוך חמת המלך אחשורוש. וחמת המלך שככה. ופירוש חושש בראשו ממה שמצטער בזכרונו:

אחשורוש הוא ארתחששתא. הוא הנזכר בעזרא (ד, ו) שכתבו שטנה בימיו. אבל ארתחשסתא בסמ"ך הנזכר בעזרא ז' הוא דריוש שנתן רשות לבנות בית המקדש ע"ש ודוק:

חושש את ראשו. דרש אחשורוש לשני תיבות חש וראש:

שבאו כל הטובות בימיו. מכפל אחשורוש משמע שנשתנה עניינו כאילו ב' אחשורוש הוו:

לא היה בועל נדות. שנעשה כבריה חדשה שלא היה בועל נכריות עוד כדכתיב (ב, יז) ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ולא נזקק עוד עם אחרת. ומשום דסתם נכרית נדה שגזרו עליה משום נשג"ז קרי להו נדות (יפה ענף) וגם אסתר שמרה דיני נדות כדאיתא בתרגום דמגלת אסתר: