עץ יוסף על אסתר רבה א:ב

הוא חמשה לרעה כו'. גם בעל המאמר זה בא לתרץ יתור אמרו הוא אחשורוש. ועיין בענף:

הוא משה ואהרן. הוא אהרן ומשה. תרוייהו כחד חשובי. ולא איכפל אלא לומר ששקולין זה כזה. ועיין בענף:

הוא יחזקיהו. משמע דהיינו הוא יחזקיהו אשר הסיר את במותיו. וכן דעת בעל מנות הלוי כמו שכתבתי בענף בשמו. ואעפ"י שרבשקה לגנותו בא. מאחר שהוא שבח לו לפי האמת שנתץ כל במותיו להביא כל העם לפני מזבח ה' חשבו לטובה. אבל היפה ענף כתב כיון דרבשקה בעל המאמר לא כוון בו לטובה איך יחשב בכלל הוא הנאמרים לטובה. לכן כתב דהיינו הוא (דברי הימים ב, ל) והוא יחזקיהו סתם מי גיחון. ואע"פ שלא הודו לו כדאיתא בפרק קמא דברכות (י, ב). מכל מקום חשבו לטובה כיון דלטובה נתכוון. וה"ג במדרש שוחר טוב עכ"ל:

שמדת רחמיו בעולם. כן גרס כאן היפה ענף והאלשיך ובעל מנות הלוי. ובזה אתי שפיר להאי דכתיב בכל הארץ. אבל בב"ר פרשה ל"ז גרס שמדת רחמיו לעולם צריך לומר דבכל הארץ משמע ליה כל ימי הארץ: