עץ יוסף על איכה רבה ה:ג

אתם בכיתם ואמרתם לפני יתומים היינו ואין אב. שנראה מזה שאין סומכים על ה' כי הוא אבינו רועינו ואין ראוי לחוש לחסרון האב. וכ"ש אם כוונתם לאביהם שבשמים כי סר צילם מעליהם. וע"ז השגיח ה' שהגואל במדי היה מי שלא היה לו אב ואם. ועכ"ז ה' עמד לו לגדלו ולרוממו עד שנגאלו ישראל ע"י להודיע כי אין חסרון האב מונע הטובה כשהקב"ה משגיח על הבן. ואין ישראל יתומים לעולם מאביהם שבשמים שהרי עשה להם נס ע"י מי שלא היה ראוי לעמוד אפי' על עצמו כי לא היה לו אב ואם. ודייק ר' ברכיה זה מדכתיב באסתר כי אין לה אב ואם דמיותר הוא. כיון דכתיב ובמות אביה ואמה לא היה צ"ל זה. אע"כ דקרא מרמז בזה למימר דמהקב"ה היה שתלקח אסתר למלכות לגאול את ישראל על ידה לפי שאין לה אב ואם. להודיע כחו של הקב"ה שאפי' ע"י מי שאין לו עזר וסומך לעצמו יעשה ה' נס לאחרים (יפ"ע באסתר רבה). ועיין מ"ש עוד במהדורא קמא: