עץ יוסף על איכה רבה ד:ב

עירוני. בן אחד משאר עיירות או בן כפר שכנגד ירושלים היו כלם נחשבים לכפרים:

היה נותן לה משקלה זהב. וזה לפי שבני ירושלים היו יפים מאד כדלעיל ודריש היקרים מענין יוקר השער. ע"ד יקרה היא מפנינים והיינו שהיו נמכרין ביוקר למי שנושא אותן:

בשעה שהיה אחד נושא כו'. ולפ"ז היקרים לשון חשיבות וכבוד שהיו ניכרים כל א' בחשיבותו שאפי' בין איש לאשתו היו עושים רושם. וניכר מי מהם היותר חשוב:

שלחנות יותר מן ההוצאות. שהיה מרבה בסעודת הקרואים יותר מההוצאות שעושה בצרכי עצמו ואשתו כגון תכשיטין וחפצים. כי לכבודה היה עושה משתה גדול וגם לשמחתו בה מאד שהיא חשובה ממנו וכשהוא בהפך היה ממעט במשתה לפי שאינו חושש רק לכבודו ואינו שמח בה כולי האי (יפ"ע):

ירודה. שפלה:

ונשנה. ששונין לקרותו עוד פעם שנית שמא טעה השליח בפעם ראשון כהאי עובדא דבר קמצא ומפרש היקרים ענין כבוד וכבדות שמתנהגים בכבידות וכבוד שלא למהר ללכת עד שיקרא וישנה: