עץ יוסף על איכה רבה ג:ח

משהקב"ה מתייאש מן הצדיקים. עיין לעיל מה שכתבתי בסי' ד' וסי' ט"ז:

על שאתה מחדשנו כו'. פי' מפני שאתה מחדשנו בכל בקר שאנו מפקידים נשמותינו בלילות בידך כשהן עיפות מטורח היום. ואתה מחזירן לנו חזקות כאילו הם חדשות. וע"ז אנו מברכים המחזיר נשמות לפגרים מתים. כמ"ש חז"ל שבלילה כל העולם טועמים טעם מות. שהנשמות עולות לרקיע להלשין על מעשה האדם. מזה יודעים אנו שיהיה תחיית המתים כי זה מעין תחיית המתים הוא [יפ"ת]:

על שאתה מחדשנו בבקרן של מלכיות. כלו' בתחלת כל מלכות שדוחה המלכות שקדמתה כמדי לבבל ויון למדי וכהנה ועוקרת אותה ומבטלת שמה וישראל לעולם בעמדם יעמודו כי לא יכלם. וקרא התחלת המלכיות בוקר שהוא התחלת צמיחת אור היום:

אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו. מזה אנו יודעים כו' כי לולי ה' שהיה עמנו ולא עזבנו. כבר היינו נאבדים בשנים קדמוניות. ואחר שהוא תמיד עמנו בודאי יגאלנו ויקיים דברו הטוב:

בבל יום ויום בורא הקב"ה כו'. ס"ל דחדשים לבקרים פירושו שבכל בקר הקב"ה בורא מלאכים חדשים והכי פירושא דקרא חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו. אע"פ שהמלאכים חדשים בכל יום והולכים להם. ועכ"ז אנו קיימים. וחסדי ה' לא תמו ממנו. וע"כ רבה אמונתך כי גדולה אמיתת דבריך שאמרת לקיימנו ולגאלנו. וע"כ חלקי ה' אמרה נפשי ואוחיל לו שיקימנו:

ויאמר שלחני ומלאך זה שרו של עשו היה כדאי' בב"ר פ' ע"ח. ועדיין קיים הוא:

חנוקה סברת לחנוקני. פי' חנוקה איש חתום וחנוק. מבקש אתה לחנקני ולקפחני בתשובות הבל. או י"ל חנוקה החונק ומקפח הבריות בתשובות הבל כן אתה רוצה לעשות לי [מת"כ]:

גבריאל ומיכאל כו'. כלו' זה יצדק בגבריאל ומיכאל ודדמיין להו שהן שרי מעלה ואינן מתחלפין. וה"ה שרו של עשו שהוא מן השרים. ועוד י"ל דפליג אדלעיל וס"ל שלא שרו של עשו היה אלא או מיכאל או גבריאל ובא להראות לו שלא יתירא מעשו. והא דמספקא ליה או גבריאל או מיכאל. משום דבמדרש אבכיר איתא דמלאך זה היה מיכאל ובר"מ פ' בא דף י"ח איתא דמלאך זה גבריאל היה. ולפיכך כדי לצאת ידי שניהם נקט הכא גבריאל ומיכאל כלומר או זה או זה:

שחיק עצמות. ישחקו ויטחנו עצמותיו כלו' ימח שמו:

ולאן אינון וכו'. פי' ולהיכן הם הולכים. א"ל מהיכן שהם נבראים:

א"ל מנין מתכריין. א"ל מהיכן המה נבראים:

מן נהר דינור. אע"פ שאין מלאך בעל הפסד כי הוא נבדל ואין בו סיבות ההפסד ולכאורה אין שייך בו בריאה ממש ושובו לאש עיין ביפ"ת בארוכה:

כחדין ירדנא כו'. כירדן הזה שאינו פוסק מללכת יומם ולילה:

א"ל והינן ירדנא כו'. פי' והא הדין ירדנא מהלך כו':

נטר הוינא בבית פעור. פירוש פעם אחת הייתי שומר בבית פעור וראיתי שם שהירדן שעובר שם מהלך ביום ובלילה. והיפ"ת הביא נוסחא כאן נטר הוא בבית פעור והדין ירדנא כמה דמהלך ביממא מהלך בלילה. ומפרש שהירדן שמור ועצור הוא בבית פעור בלילה שסותמים דרכו ומעכבים אותו שם. ולכן נראה לנו כאן שאינו מהלך בלילה אבל לפי האמת כמו שמהלך ביום כן מהלך בלילה. ועוד כתב שיש גורסין אתר הוא בבית פעור ופי' מקום הוא שיש בבית פעור שמהלך בו ביום ובלילה. וא"כ מה שאינו מהלך בלילה במקום אחר הוא לפי שמעכבין אותו מדרכו בלילה בשום מקום:

מן זיעתון דחייתא. מזיעה של חיות הקודש מפני שהם נושאים כסא הכבוד. וכתב המהרש"א בחגיגה דף י"ד וזיעתן שאמרו אינו ממש אלא לשבר את האוזן כאילו מזיעות ממה שנושאות הכסא:

למלך שנכנס למדינה כו'. להבין זה נקדים מ"ש הרמב"ם וז"ל בימי אנוש טעו בני אדם טעות גדול ואמרו הואיל והאל ברא כוכבים וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד. והם שמשים המשמשים לפניו ראוים הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד וזהו רצון האל כו'. כמו שהמלך רוצה שיכבדו את העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך כו'. עוד כתב בפרק אחר עיקר הציווי בעכו"ם שלא לעבוד אחד מכל הברואים לא מלאך ולא גלגל ולא כוכב כו'. ואע"פ שהעובד יודע שה' הוא אלקים כו' הרי זה עובד אלילים ובזה יובן המאמר שלפנינו. המלך זה הקב"ה שנכנס למדינה היינו להשגיח בתחתונים. ואע"פ שכבודו בשמים עכ"ז נכנס בזה העולם להנהיגו והיו עמו דוכסים כו' הם צבא שמים וכסיליהם והיו גדולי המדינה הם האומות ומנהיגיהם שיושבים בזה העולם חד אמר אנא נסיב כו' כמו שהוא במשל זה עובד לחמה וזה ללבנה ומהן לעץ כו' תמונת כוכבים שהם מכירים שיש סיבה ראשונה. אבל עובדים לצבא השמים למען יפגעו באלהים בעדם ולשמם. היה שם פקח אחד אלו ישראל שהם מתרחקים מעבודות אלו באמרם אני לוקח המלך שהוא הקב"ה דכולם מתחלפין. כאשר היה בשעת החורבן. כדאי' לעיל על פסוק חלל ממלכה ושריה שהממונה על המים נעשה על אש כו'. להורות כי מלכותו בכל משלה ולו לבדו המלוכה. וזהו חלקי ה' אמרה נפשי כי כן הוא צוה ויעמוד כי חלק ה' עמו על כן אוחיל לו ולא ע"י אמצעים [אלון בכות]:

דוכסים כו'. דוכס בלשון רומי שר צבא. ואיפרכוס בלשון יוני שר הפרשים. ואיסטרטליטוס בלשון יוני נגיד מלחמה על כולם ומשנהו שר הפרשים [מוסף הערוך]: