עץ יוסף על איכה רבה ג:טו

מהו דין דכתיב סכות כו'. כי למה כזאת מה' לנעול דלת בפני התפלה הפך מה דכתיב שומע תפלה וקרוב ה' לכל קוראיו ומשני דשערי תפלה בלי תשובה פעמים ננעלים. והכא בתפלה בלי תשובה איירי:

כך שערי תפלה פעמים נעולים כו' שערי תשובה לעולם פתוחים. והטעם בזה כי נעילת הפתחים בלי ספק הוא ע"י עונות המבדילים בינינו לבין אלהינו ית' ונועלים שערי התפלה. ולכך כתיב סכות בענן לך מעבור תפלה. שהענן הזה הוא משל על העונות ולכן שערי תפלה בלי תשובה פעמים פתוחין. והיינו בעשרת ימי תשובה. או בצבור אפי' בכל ימות השנה. ופעמים נעולים היינו תפלת יחיד ובשאר ימות השנה. אמנם שערי התשובה אשר אינם נעולים רק ע"י העונות לו הונח שהו נעולים בהרהר האדם בתשובה בלבו לבד עוקר אותו העון שהרהר בו תשובה ומיד מוצא פתח פתוח לפניו שנסתלק אותו העון שהוא חלק מהמסך המבדיל בינו לבין אלקיו ע"י הרהר התשובה:

הה"ד בה' אלהינו בכל קראינו אליו. ר' שמואל בר נחמן מתרץ לה דהיינו בצבור. דהכא מיירי ביחד כדמתרץ בשוח"ט ובפ' החולץ ובדברים רבה פ"ב:

אלא כדי שלא תשמע תפלתו של רבי. ר"ל דסימנא עבד הקב"ה להורות שאין תפלתו נשמעת כאילו ענן מפסיק בדרך משל:

הה"ד סכותה בענן לך. דהוה ליה כאילו כתיב סכותה בענן מעבור לך תפלה. ע"ד כל תשא עון שה' כל עון תשא:

מאסייא פסיליא. פי' מאסייא בלשון יוני תועבה. ופי' פסליא דבר בזוי קטן ושפל (מוסף הערוך):