עץ יוסף על איכה רבה ב:כא

משעה שאמר וכו'. ר"ל משום דכאן כתיב עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו שפירושו שעשה ה' מה שחשב עליה והוציאו מפיו מזמן קדמון. כדכתיב אשר צוה מימי קדם ולה"ק דהיינו בתוכחות הראשונות שכתוב שם ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם. וכן כתיב שם והלכתי אף אני עמכם בקרי והכתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם. ואם ח"ו היה עושה כך לא היתה תקומה. לכן אמר שמא כך עשה ח"ו. וקרא בתמיה קאמר וכי עשה השם אשר זמם. לא. אלא בצע אמרתו דהיינו לשון פשרה כלשון בצוע דריש סנהדרין ורצה לומר שאמירתו בצע והפשיר. וכדאיתא בתנחומא סדר ראה סימן ד' וכשחטאו ישראל בימי ירמיהו אמר הקב"ה התניתי עמהם להביא עליהם קללות. אני יודע שאין בהם כח לעמוד בהם. אלא פשרה אני עושה עמהם וכו' עי"ש:

בזע פרפורין שלו. פי' קרע לבוש מלכותו. ועיין בענף. ולעיל פ"א סימן א' בעץ וענף:

בטובה הוא שמה עמהם. כי היכי דלא תקשי אמאי כתיב וישמח עליך אויב לא כתיב שמחה בדידיה שקיים דברו ונקם נקמתו וכדכתיב כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם. להכי קאמר דלא מצו למימר הכי כי אין הקב"ה שמח אלא בטובה. והא דכתיב כן ישיש ה' עליכם נמי היינו דמשיש אחרים. אבל הוא אינו שמח. כדדייק בריש מסכת מגילה. מדכתיב ישיש ולא כתיב ישוש. וטעמא דמלתא משום דה' הוא הטוב ולא יחפוץ רק בטובה:

ועל זה נאמר צעק לבם. דהיינו על מה שהרים קרן צרינו כי זה קשה מכל הצרות. כאומר ראה ה' את עניי כי הגדיל אויב. ועיין בזוהר סדר נח דף ס"א ע"ב: