עץ יוסף על איכה רבה א:לז

כד דמך. כשמת:

לגמילת חסדא. לגמול עמו חסד טוב בקבורתו:

וסליק. ועצה עמהם:

והוה תמן כו'. והיה שם זקן אחד ורצה לכנוס ולפתוח לדרוש עליו בדברי תורה ולא הניחוהו הבריות:

קדם כו'. לפני אלו אריות בתורה כלו' אבירים וגדולים בתורה אתה תפתח את פיך בתמיה:

שבקוני כו'. הניחו לאותו איש זקן שישתבח במקומו כלו' כיון שבמקומו הוא הוא קודם. נכנס ופתח כו':

קשה לפני הקב"ה כו'. מפני שבידו לבנות שיח המקדש ולסלק התוכחות. מה שאין כן הצדיקים. לפי שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים [יפ"ע]:

להפליא כו'. הרי שכתוב שלשה פלאות בזה לחוד. ובחורבן המקדש לחוד לא כתוב רק שנים. פלאים תרתי משמע. ובתוכחות לחוד לא כתב רק פלא אחד:

וכל כך למה ואבדה כו'. שלפעמים הוי"ו משמשת במקום מפני כמו לא ירבה לו סוסים וה' אמר לכם לא תוסיפון וגו'. וכן לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכן כאן ג"כ פירושו הנני יוסיף להפליא וגו' מפני שאבדה חכמת חכמיו. ומפרש ואבדה על מיתת הצדיקים כמו הצדיק אבד [יפ"ע]:

יהוי דין כו'. כלו' פיו של זה האיש יהא מבורך שיפה אמר:

אילו לא כו'. אילו לא הנחתם אותו לדרוש מניין היינו שומעין מרגלית זה:

ורוח הקודש צווחת כו'. וע"כ פעמים מדבר על ישראל בנסתר ופעמים מדבר בשמם כי כן דרך רוח הקודש [יפ"ע]:

וכאן אף אלהים וגו'. ויהרוג במשמניהם ובחורי ישראל הם הצדיקים שעוסקים בתורה ע"ד דאי' בב"ר פ' ס"ו ומשמני הארץ זו משנה וכתב היפ"ת שהאותיות קרובות זו לזו:

ציד חיה או עוף. וגו' ושפך את דמו וכסהו בעפר: