עץ יוסף על איכה רבה א:כח

או"ה אינן גולין. בתמיה הלא מצינו שגם הם גולים ככתוב בס' ישעיה וירמיה ויחזקאל ולא מצינו כתוב אצלם לשון גלות [מ"כ]:

שאוכלים מפיתם. של אותן שגלו שם:

באסקפטיות. פי' בל"י כסות ולבוש [מוסף]:

כאן הוא אומר גלתה. לשון נקבה:

ולהלן. במלכים ב' סי' י"ז:

כיון שגלו כו'. והתם אמר הכתוב שהקב"ה הגלה אותם [מ"כ]:

מעוני על שאכלו חמץ. דקשה וכי מעוני גלו אדרבה מרוב עושר גלו. וכן מרוב שלוה גלו להכי קאמר שקאי על חמץ. ולפי שאכילת מצה הוא על שם שנגאלו נמצא אוכל חמץ ככופר בגאולה לכן גלו על זה. והא דלא קאמר משום שלא אכלו מצה. דלא מסתבר שמשום ביטול מצות עשה יתחייבו גלות [יפ"ע]:

טבל של מעשר עני. תבואה שלא הופרש מהם מעשר עני. חייב מיתה משום שנא' אל תגזל דל וגו' וקבע את קובעיהם נפש [מ"כ] ד"א מעוני על שעבדו מפרש מעוני בעון עגל דכתיב ביה קול ענות:

א"ר אחא קול קילוס כו'. אין זה כאן מקומו אלא אגב שמביא פסוק קול ענות מביאו כאן ובילקוט ל"ג ליה [מ"כ]:

שאינו נוטל מחטאו של עגל. ע"ש שהיה תחילת כל חטאים של ישראל. ועיין במהרש"א בחלק דף ק"ב: