עץ יוסף על איכה רבה א:כ

לפי שעברו ישראל כו'. שק"ל הלא מתחלה היו למס שנכנעו לנבוכדנצר ואח"כ שוב גלו וישבה בדד. וא"כ בתחלה הל"ל היתה למס ואח"כ שישבה בדד כו'. להכי אמר דהתם למס רמז בזה סבת הפורעניות שעל ידה ישבה בדד כו' [יפ"ת]:

אתוי דרין כו'. אותיות של תיבה זו הם אותיות של תיבה זו:

הוא למס הוא סמל. כי נדרש מסיפא לרישא סמל:

למסא דליבא. ופירושו שבמקום הייתה שרתי במדינות בגדולה וכבוד שחה לעפר נפשה עד שנמס בצרתה:

והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. פי' נתוכח עמו בכל צדדי זכות וחוב. וזהו ארוכות וקצרות ואמר לו מה לידידי בביתי ר"ל מה זכות והבטחה יש לך בבית שינצל הלא לא הבטחתי לך כלום על הבית וא"כ אין לך תרעומות על חורבנו. א"ל בני היכן הם שעיקר תלונתי על גלות בני שכיון ששפכת חמתך על ביהמ"ק למה הגליתם שאתה הבטחתני להנחיל ארץ ישראל לזרעי עד עולם והם כהיום חוץ ממנו. אמר ליה חטאו והגליתים ר"ל שחטאו כל כך עד שלא הספיק חורבן הבית לבד לכפר עליהם וגם לא גלות לבד. שאם לא הייתי מחריב הבית היה ח"ו כליה לגמרי לכן הוכרחתי להחריב הבית ולהגלותם. ועל גלות אי אפשר לך להתרעם שזהו שאתה בעצמך בחרת מגיהנם. א"ל לא היה בהם צדיקים לשמים והיה ראוי שינצלו השאר בזכותם אמר לו עשותה המזימתה שהם רעים וחטאים לה' מאד. א"ל היה לך להסתכל בטובים שלהם ר"ל בטובים אלו לאלו לקיים המין שזהו שהשכל מחייב ויספיק זה להצילם. א"ל סיגיהון בישין פי' כללותם רעים כלו' אין טוב בהם אין אחד בהם. א"ל היה לך להביט בברית מילה שבבשרם ויספיק זה להצילם. א"ל חייך כפרו בה כו' ולא עוד אלא שהיי שמחים כו' ובודאי שוב לא יחזרו בתשובה לכן טוב היה להגלותם מהרה כדי שלא יתקיים בהם ואבדתם מהרה וגו'. ובמס' מנחות אי' א"ל שמא אם המתנת להם היו חוזרים בתשובה א"ל הכי רעתיכי אז תעלוזי ע"כ [בינה לעתים]:

ומפני מה כו' אלפא ביתא. שלא מצינו כן אחד מספרי הקודש. משום שעברו על התורה שהיא כתובה מאל"ף ועד תי"ו: