עץ יוסף על איכה רבה, פתיחתא לא

פתח רע רע יאמר כו'. דפי' רבתי בגוים רבתי בדעות כדלקמן. כיון שגלו התחיל משבחן ודריש הקונה ע"ד קונה שמים וארץ [יפ"ע]:

העם הרע הזה. וזה היה עוד בשעה שהיו קנוים לו [מת"כ]:

שנא' ואוזל לו אז יתהלל. ופי' ואזיל כשהלכו להם. וילך ת"א ואזיל לפי שכשנעשה בהם מדת הדין נקראו צדיקים כמו שאחז"ל גבי נתנו נבלת עבדיך וגו':

הוי מוראה ונגאלה. גם זו פתיחתא דרשב"י דבעי למדרש שרמז שעם היותה עיר רבתי עם לא למדה מוסר מעיר נינוה ומייתי קרא דהעיר היונה. דדריש ביה עירו של יונה. ואגב דריש כוליה קרא [יפ"ע]:

הוי מפני האומה. כצ"ל [א"א ופ"ע] וכן הוא בילקוט וכלו' הוי עליה [יפ"ע] ודרש מוראה מלשון פחד ומורא [מת"כ]. אימתי ונגאלה פי' מתי היתה זאת ואמר שזאת היתה כשנגאלה כמו שסיים המדרש את מוצא וכו'. ודרש ונגאלה לשון גאולה:

שציינת אותה וכו' כיונה. כדאמר בחזית גבי עיניך יונים מה יונה מצויינת כך ישראל מצויינים בתגלחת. במילה. בציצית:

כלה דלא שמעה כו'. מפרש פי' אחד על היו מוראה וגו' הוי מקמי שוטיתא והסביר במשל כלה דלא שמעת כו' פ' כלה שאינה שומעת לקול חתנה המכניסה לחופה מה היא לאו שוטיתא היא וכן ישראל אחר שראו מה שעשיתי להם ולא שמעו בקולי:

ויגאלו מן הכהונה. כצ"ל [א"א ויפ"ע] וכן הוא בילקוט ומפרש ונגאלה לשון ריחוק. כמו ויגאלו מן הכהונה בעזרה ב' שפי' שנתרחקו מן הכהונה. כך כאן פירושו שמחמת שנתרחקו מלשמוע ד"ת נתרחקו מהקב"ה:

חשכם ושלוח בערב. כלו' השכם בבקר ושלוח בערב. דאי כולם בבקר ושליח למה לי הרי כתיב ואשלח אליכם [יפ"ע]: