עץ יוסף על איכה רבה, פתיחתא יח

השביעני כמרורים בלילי פסח. בא לומר ראו נא רעתי כי הלא בלילה שאני עושה זכר מרורים של מצרים. כד"א על מצות ומרורים יאכלוהו. אז השביעני שובע עם מרורים שהוא בליל אכילת מרורים שצוה אותי לאכול הפסח על שובע במשתה ויו"ט על מצות ומרורים ועתה בלילה כיוצא בו שביום שחל פסח חל ט"ב הרוני לענה [אלשי"ך]:

ועל זה היה מקונן ירמיה איכה ישבה בדד. שמפרש איכה לשון קינה. וזכר העיר רבתי עם כי בבחינות היותה רבתי עם תגדל הקינה איכה ישבה בדד. וכן בבחינת היותה שרתי במדינות יגדל המספד בהיותה למס. שנהפך ענינה מן הקצה אל הקצה: