עץ יוסף על איכה רבה, פתיחתא יא

ר' יצחק פתח תחת וכו' אילו זכיתם וכו'. בדרך תשר"ק מונה והולך זה לקבל זה כדי לסיומי באיכה ישבה בדד דעלה קאי. והכוונה כי לא במקרה נפלו התלאות המסופרות במגילה זו כי כולם חלף ההצלחות הנזכר בתורה בכשרותן [יפ"ע]:

אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה וכו'. כלו' שהיה מתקיים בהם מה שקורין בתורה. ועכשיו מתקיים מה שקורין במגלה זו:

הרי אתם קוראים שמעו כי נאנחה אני וגו'. כל אויבי שמעו רעתי ששו:

אלו זכיתם הייתם קוראים ראה ראיתי וכו'. שראה את ענים ונתן לב לגאלם:

הייתם קוראים בתורה וקראתם בעצם היום הזה כו'. שהקריאה זו לעשות המצות לקדש יו"ט ויצליחו בהן. להפך זה קראתי למאהבי. דהיינו קריאת נביאי השקר לאהבת עכו"ם ומזלות [יפ"ת]:

צדק צדק תרדוף וכתיב בתריה למען תחיה וירשת את הארץ. והפך זה לצדיק הוא ה' כי פיהו מריתי ולא רדפתי הצדק. בתולותי ובחורי הלכו בשבי. היפך וירשת את הארץ:

פרשה ציון בידיה. והיינו פתיחת ידים לרעה כדמתרגמי' פרשה ציון ידיה מן עקתא היכמא דמפרסא אתתא על מתברא. או כדאמרי' לקמן למלך שהיה לו בן והוה מחי ליה עד דפשט אצבעוי קומוי. הפך פתוח תפתח את ידך לטובה:

על אלה אני בכיה וזה היפך אלה מועדי ה' שהן לשמחה ולששון. וסדר התשר"ק בכאן הוא מיוסד על עכשיו שלא זכיתם. אבל הפסוקים של אילו זכיתם לא באו על סדר תשר"ק אלא לענין דבר והפוכו. איך גרם החטא להחליף טוב ברע:

במסלה נעלה לישנא בעלמא נקט. כלו' מ"ש בתורה בכמה דוכתין שלעולם נהיה עולים למעלה. כגון ונתנך ה' עליון. והיית לראש. והיית רק למעלה. וכיוצא בזה. והפך זה סלה כל אבירי שנרמסו ושחה לעפר נפשם [יפ"ע]:

אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה אש תמיד תוקד וכו'. שהיה הקרבת הקרבנות מכפרת עליהם. ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים ממרום שלח אש בעצמותי היינו בהצדיקים דכתיב בהו כעצם השמים לטוהר:

בכל הדרך אשר הלכתם. שהיה ה' בעזרם בהליכתם בדרכם כאשר ישא האומן את היונק. והיפך זה לא אליכם כל עוברי דרך וכו' דמשמע שאירע להם תלאות בעברם בדרך מדאמר עוברי דרך שלא יקרם כמוהו ושיראו אם יש מכאוב לעוברי דרך כמו שיש מכאוב להם [יפ"ת]:

הרי אתם קוראין טומאתה בשוליה. שלא נתת להם אכל וגלה עוונם על שולי בגדיהם:

חטא חטאה ירושלים. ולא נתכפר אלא נפרע. דעל כן לנדה היתה [יפ"ע]:

ונזכרתם לפני ה'. זכרון זה הוא ענין הצלחתם ותשועתם האמור שם ונושעתם מאויביכם. והיפך זה זכרה ירושלים וגו' שזכרון זה היותם ביד צר ואין עוזר לה [יפ"ע]:

ויצא מן בת ציון כל הדרה. דהיינו גלות השכינה מציון כמו שדרשו לקמן על פסוק זה:

ונתנך ה' לראש. שיהיו שולטים על הכל. וההיפך היו צריה לראש והם משועבדים תחתם [יפ"ע]:

ליל שמורים הוא לה'. כי לעולם הלילה קבוע הוא לשמור בני ישראל כדאמרי' בערבי פסחים לילה המשומר ובא מן המזיקים. ובהיפך זה בכה תבכה בלילה דהיינו ליל ט"ב. כדאמרינן לקמן אתם בכיתם בכיה של תפלות ותשא כל העדה ויתנו את קולם בלילה ההוא. ובאותה הלילה הוקבע בכיה לדורות. כדאיתא בפ"ד דתענית. גם ליל ט"ב כנגד ליל פסח כדלקמן סימן י"ח [יפ"ע]:

איכה אשא לבדי. מפני רוב המונם כדאמר התם ה' אלהכם הרבה אתכם. והיפך זה איכה ישבה בדד העיר רבתי עם: