עץ יוסף על דברים רבה ח:ג

ראמות מלשון התרוממות וא' נוסף. ולכן אינו לומדה כי רם הוא משכלו. וע"כ בשער מושב החכמים לא יפתח פיהו:

במגלה אל"ף בי"ת הכתובה על הטבלא פשוטה כמגלה [מת"כ]. או פי' שהיו להמלמדים בימים ההם מגלות קטנות כוללות אלפא ביתא עם חנוך הקריאה וסיפורים ומשלים קלים לחנך בהם הילדים:

ואח"כ בספר פי' ספר תורת אלהים:

אומר בלבו אימתי אני לומד כל זאת. מפרש ראמות מן אבן יקרה שאינה מצוייה כמו ראמות וגביש. כלו' כל חכמה דומה לכסיל כאבן יקרה לומר איך אעסוק בתורה מתי תעלה בידי אבל החכם שונה היום מעט ולמחר מעט:

לככר שהיה תלוי כו' לא אחד כו' שונה פרק כו'. והנמשל על השגת התורה שבלתי הלימוד מעט מעט א"א להשיגה בשום אופן שהוא נעלה בשכלו. אך אחר שירגיל בה מעט מעט אז יכנס בלבו ונקשר הפרטים כולם ויוצא הכלל מהם עד יעלה אל השגה רמה:

ואם נפלאת היא ממך. פי' מסבתך שאתה עצל להתייגע בהם היטב. והכי דריש קרא לא נפלאת היא. ואם נפלאת היא ממך מסיבתך. והוא ע"ד שאמרו בב"ר פ"א סי' י"ט כי לא דבר רק הוא מכם [דברים י'] ואם רק הוא מכם. למה שאין אתם יודעים לדרוש בשעה שאין אתם יגעים בו: