עץ יוסף על דברים רבה ז:ח

הלכה כו' מהו שיהא מותר לו לקרות פחות מג' פסוקים. במשנה ד' פרק ד' דמגילה הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ואפשר לטעות שכל השלשה יקראו ג' שכל אחד מג' גברי צריך שיקרא פסוק אחד. ולא יקרא פסוק אחד לשנים. לכן שואל כאן אדם מישראל כו' מהו כו'. ר"ל אדם אחד מהו כו' והשיב כך שנו חכמים כו' שכל אחד לא יפחות מג' פסוקים:

כנגד אברהם יצחק ויעקב. שבזכותן נתנה תורה לישראל שנא' (שמות י״ט:ג׳) ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר. ומנין שנקראו אבות הרים שנא' (מיכה ו׳:ב׳) שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים (תנחומא סדר כי תשא סי' כ"ח):

שנתנה התורה על ידם. שהם היו פרנסי אותו הדור (מת"כ). ולי נראה הכוונה משום שהשלשה מתנות שניתנו בזכותם לישראל היינו המן והבאר וענני כבוד היו לתועלת התורה שיתקיים בידם כדאי' בתנחומא ריש בשלח ע"ש:

ראה הפחות כו' שלכן כתיב ויקרא משה אל כל ישראל ביחד אתם ראיתם. כי כולם ראו מעשה ה' וזכו לנבואה גדולה:

מה שלא ראה יחזקאל גדול שבנביאים. ר"ל שהיה אף הוא גדול בנביאים. אבל הגדולים מכל הנביאים היו משה וישעיה כדאי' לעיל ריש ואתחנן ע"ש:

אילו היו ישראל חסרים כו'. כי לא היו זוכים למעמד הנבחר פחות מס"ר. ואע"ג דאמר בקה"ר בפסוק את הכל עשה יפה בעתו שלולא שאדם הראשון עבר על ו' מצות היתה התורה ניתנת על ידו. אפשר דכיון שבטבעו טובעו הכל. חשיב כששים רבוא (יפ"ת):

בקריאה ניתנה לו מנין שנא' (שמות י"ט) ויקרא ה' למשה אל ראש ההר ויעל משה. כצ"ל כמ"ש כאן:

כשם שקבלתי את התורה בקריאה כו'. שהקריאה הוא במעלת הנבואה ענין גדול כמו שביארו המפרשים:

בקריאה מנין ממ"ש בענין ויקרא משה כו'. (דברים כ"ח) כצ"ל: