עץ יוסף על דברים רבה ז:יא

מה שהיה עליהם לא בלו כו'. לא בלו שלמותיכם מעליכם דרשינן מה שעליהם שדרך להתבלות לא בלו. ומה שהיה להן בתוך התיבות שהן דרך להתבלות ותבלו. וזה להגדיל הנס:

כלי קוריים בלשון יוני חוט הערב ונקראו כן כלי אריגה (מוסף). ור"ל וכי לקחו עמם למדבר כלי אריגה שיהיו יכולים לארוג להם במדבר בגדים חדשים:

החלזון הזה תולעת שצובעים מדמו התכלת:

אסיטון ובילקוט עקב גרס אמיטין. ופי' המוסף שהוא בלשון יוני ורומיי מין אבן הנטוית ונארגת לבגד ובהיותה מלוכלכת מגהצין אותה באור. אבל בשוח"ט גרס אסיטון כמו כאן. ופי' המת"כ שהוא בגד עשוי מצמר סלמנדריא שהוא מין חיה שנבראת במקום שבוער בו אש ז' שנים. ועיין רש"י פרק העור והרוטב:

במיתתן לא נגע בהם רמה כו'. בפדר"א פ' מ"א כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה בהר סיני זכו להיות כמלאכי השרת לא ראו טיפת קרי מימיהם ולא משל בהם כל מיני כינים. ובמותם לא שלטה בהם רמה ותולעה. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב. ועליהם הכתוב אומר אשרי העם שככה לו עכ"ל:

היו מתענגים כו' דכתיב בנאות דשא ירביצני. ופי' שהיו רובצים דרך תענוג על הדשאים והיו מתגלגלים עליהם כדרך המתענגים. ובזה קבלו הבגדים ריח טוב מן הדשאים הריחנים. ובשהש"ר הגי' היו מתגעגעים. והכוונה אחת: