עץ יוסף על דברים רבה ה:יד

דאטגמא בל"י פתגם המלך ופתשגן כתב הדת:

בכל מקום שהיה הולך לכבוש. מלשון זה משמע שלאחר שנכנסו לארץ כשהיה הולך לכבוש מערי ארץ ישראל היה פורש דאטגמא. והא דאי' בירושלמי ששלח עד שלא יכנסו לארץ הוא לאו דוקא:

הגרגשי פנה והלך לו כו'. הכי גמירי להו. ומקרא מסייע ליה כי כשקבץ יבין מלך חצור המלכים כדי להלחם עם ישראל לא כתיב שם גרגשי. גם בספור כלל המלכים המוכים לא כתיב גרגשי. אבל קשה דכתיב וילחמו בכם בעלי יריחו האמורי והפריזי והכנעני והחתי והגרגשי וגו'. ובסדר שלח פ' י"ז אי' שהכנעני פנה והלך לו ע"ש. ועי' בתוספתא שבת פ"ח סי' י"ב:

ונכהו עד בלתי השאיר להם שריד. צ"ל שנא' [יהושע י"א] ויכם עד בלתי השאיר להם שריד: