עץ יוסף על דברים רבה יא:ה

נטל מלאך המות כו'. דרש לפני מותו לפני מי שרוצה להמיתו ובפניו. או מפרש לפני מותו כלו' לפני מותו ממש שהגיע עתו למות ועכ"ז התגבר משה וברכן:

לקלס ובשעת הקילוס נפשו דבוקה בה' אז הוא למעלה מהכל ואין כח מלאך המות לשלוט עליו:

שנא' האזינו השמים וכדאי' בספרי בשעה שאמר משה האזינו השמים היו השמים ושמי השמים דוממים:

ובכית עמהן כו' תאמר שבקשו לדחות אותך לגיהנם כו'. הענין הוא כי בנסוע הצדיק מהעולם מעבירים אותו דרך פתח גיהנם. והרשעים בוכים בכי גדול. ואז בזכות הצדיק נמשכים אחריו ועולים הראוים. והנה לפעמים מצטער הצדיק על בכייתם. ולפעמים מצטער אולי מידי עברו תתעורר מדת הדין על הצדיק וידיחוהו מלכנוס אל ג"ע ימים מספר. ועל הא' אמר שמא ראית אותן בוכות כו'. ועל הב' אמר שמא בקשו לדחות כו'. ועל כן היו מהגדולים דואגים שלא יוליכום דרך גיהנם מדאגה מדבר אחד מאלו [אלשי"ך תהלים קט"ז פ' ח']:

ותאמר שראית אותן בוכים ותבכה עמהם. כצ"ל:

כיון ששמע משה כו' שובי נפשי כו'. מקרא זה כתוב קודם. ודרש כי חלצת הוא נתינת טעם על שובי נפשי מפני שחלצת וכו' [רד"ל]: