עץ יוסף על דברים רבה א:ז

שהיה מוכר ארגמן כו'. כוונת המאמר שבאמת היה ארגמן. אך לא היה מן המובחר. ואצל כל אדם הוא ארגמן. אך בערך המלכות אינו נחשב זה לקרוא בשם ארגמן. כך משה היה דברן נגד ערך כל אדם אף שהיה כבד פה וגו'. אך בערך הקב"ה שברא הפה והלשון לא היה דברן. ולכן בעת ששלחו הקב"ה בשליחות אל פרעה ואל ישראל שיצטרך להשיב תשובה ולדבר לפני הקב"ה [וכדכתיב (שמות ה׳:כ״ב) וישב משה אל ה' וגו'. וכתיב (שם ו') וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו'] אמר לא איש דברים אנכי. אבל אצל ישראל כתיב בו אלה הדברים. ואף שזה כתיב בסוף ימיו יש לומר שאחז רק פסוק זה לדוגמא ולרמז. אבל באמת לישראל היה דברן מאז ומקדם:

לפני הקב"ה כו' אמר לא איש דברים אנכי. והא שהוכיחו ה' על מיאונו. הוא על ששם פה א"כ יתן בפיו כח גם לזה: