עץ יוסף על דברים רבה א:יז

מה תשתוחחי נפשי. וסיפא דקרא הוחילי לאלהים וגו':

בחילה ביראה וחלחלה ורעדה כמו [איוב ו'] ואסלדה בחילה. ור"ל שתקבל היסורים ואל תבעטו בהקב"ה:

והוא אומר לא הרגתיו. ואינו מאמינו על זה. רק שמחזיק הדבר לאמת שהוא הרגו. לכן שואל אותו ואומר ובמה הרגתו וכשרואה הבעל דין שהדבר פשוט לדיין שהוא הרגו נסתתם טענותיו ושותק כאילו הודה לדבריו שהוא הרגו. וע' ברות רבה פ"א פסוק ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב הפכפך כו':

היו שם ס"ר מזיקין. הדבר מבואר ע"פ חכמי המקובלים והוא ג"כ דעת האפלטונים שיש רוחות אוירות טובות חפצים בטוב. והן המה הקרובים לכל דבר שבקדושה. ומבואר ג"כ במדרש בראשית ככה. שיש שידין דבייתא. ויש שידין דדברא. אית דאמרי דבייתא טבאן ע"ש. והן המה אשר לא בקשו להניח לשונא לבא עד שראו שהשכינה שותקת ונסתרת ואז ברחו [אה"נ]. ובאיכה רבתי דרש לה על טיטוס משעה שנכנס לבית קה"ק והציע זונה. ודרש לפ"ז יפה באיש עושה מזמות. לשון זמה וזנות [רד"ל]:

ראה אותו מחריב כו'. כן אמר משה לישראל ברמז הקב"ה רואה אותו מחריב את ביתו כו'. וזהו רב לכם וכי לא די לעבד שיהיה כרבו. ואפשר סב את ההר הזה דרש על בהמ"ק ההר הטוב הזה והלבנון. כלו' סב והסתכל ההר הזה שהחריב ותבין שרב לכם להזדווג לו [רד"ל]:

את הורו זה דרש ההר הזה נוטריקון ההורו זה. או אפשר שדרש ההר על האבות שנקראו הרים:

יש לי רב וזה היה בזכות שכיבד להורו:

לא תצטער ליתן לי מתנה ולחסר את ממונך:

אני אומר לו ליעקב. כלו' לבניו: