עץ יוסף על דברים רבה א:יב

אבל לע"ל לרב. אתם עתידים. כצ"ל וכן הועתק המדרש בספר מנחת שי. ור"ל משום דכתיב לרב חסר דרש לשון רב ורבנות. והכי קאמר והנכם היום ככוכבי השמים במעלה. ולא יותר. אבל עוד תצפו להיות במעלה לרב כביכול. שכולם יפחדו מכם כנוגע כביכול בכבוד ה' שהוא בלי תכלית ובלי קצב:

ומה מי שעובד ע"ז. כלו' אם מדת פורענות ככה מדה טובה שהיא מרובה לא כ"ש:

אשר יבטח בה'. וגו' והיה ה' מבטחו. פי' שיהיה מבטחו שיהיה הוא ה' פי' כמו ה':

והם שואלים להם כו'. לפי שישראל יהיו יושבים לפני הקב"ה כתלמיד לפני רבו ושואלין ממנו כל פרשה ופרשה למה נכתבה. ומלאכי השרת רואין אותם ושואלין אותם מה הורה לכם הקב"ה לפי שאינן יכולין ליכנס במחיצתן כדאי' בבמד"ר פ"כ סי' י"ט. והענין הוא שגם אצל המלאכים שייך הלכות התורה. אך בפנימיות התורה וסתרי הלכות ולא בגופי הלכות ודיניהם המעשים. ולעתיד יהיו ישראל גדולים בהשגתם יותר מהמלאכים. כי הנפש מצד עצמה גדולה במעלתה ממעלת המלאכים. רק החומר הוא המסתיר. ולעתיד לבא יוסר לב האבן. ולכן אמר דומים לרבכם כלו' גדולים ממעלת המלאכים מאד:

אף בעה"ז כלו' שלפעמים אצל אנשים גדולי המעלה מאד מצינו לפעמים ככה. ולעתיד לבא יהיו כולם ככה:

די רביעאה ולא קדמאה. משמע שהמלאך היה הולך אחוריהם כתלמיד אחר הרב:

והוא מכבה לפניהם האש. ובירושלמי גרס והן היו מכבשין לפניו את האור. ופי' היפ"מ הם היו דורסין ומהלכין לפניו על הגחלים: