עץ יוסף על בראשית רבה צט:ג

מדבר בשופטיו דקרייה זאב ולא אריה מפני שחוטף כזאב כי הזאב בא בערמה על החטוף ואורב לו במסתרים. כן אהוד חטף לבו של עגלון בערמה ופי' בבקר יאכל עד כו' מפורש בתנחומא בבקר יאכל עד ויתקעה בבטנו. ולערב יחלק שלל מדבר בארצו. ור"ל שתחלת עניינו היה שהרג עגלון. וסוף עניינו שכבש את ארצו:

בעליתא קריריתא הוא התרגום של עלית המקרה:

כך אמר לי מרא דעלמא. דאל"כ מאי דבר אלהים לי אליך. דאי מרמה דבר. לא ה"ל להזכיר שם אלהים. אלא אמת דבר כי ה' אמר לו ברוה"ק להכותו:

נסיב חד חרב כו'. פי' ליקח חרב אחד וליתן אותו בתוך מעיך:

פרתיה פרש והזבל שבתוך מעיו. ודרש הפרשדונה נוטריקון הפרש שדא. פי' נפל וכן פי' רש"י ורד"ק בספר שופטים:

ויצא אהוד המסדרונה רבי יודן אמר ערפלא טורא. וכתב המת"כ לא מצאתי פירושו. ונראה שפירושו לפי הענין ענן של ערפל וחושך נזדמן לו מן השמים ולפיכך נמלט ועין לא ראהו. טורא פירושו מסודר כד"א ארבעה טורי אבן. או יהיה פירושו כמו שפירש רבינו בחיי פר' יתרו ערפל הוא ענן זך ובהיר אין עין שולט בו ויהיה ערפלא טורא כמו ערפלי טוהר דכתיב בתפלת ר"ה עכ"ל ולא ידעתי איך יכוון זה במלת מסדרונה והרד"ל פי' סדרים של אפלה שהן מסוככין מן השמש להקר ונכון:

ששם ישבו מלה"ש מסודרים. להציל את אהוד ולתת בידו את מואב:

מה הזאב הזה חוטף. מה שאינו שלו בכח ידו. כך שאול חטף את המלוכה שהיתה ליהודה בזכותו והיינו דמייתי מדכתיב ושאול לכד את המלוכה. דמדלא קאמר לקח משמע כלוכד מאתם. וג"כ משמע לוכד בזכותו וכמ"ש לקמן במדב"ר פ"א:

בבקר יאכל עד וילחם כו'. כל ימי מלכותו קרי בקר שהיתה שמשו זורח. ועת מותו קרי ערב (יפ"ת):

ולערב יחלק שלל וימת שאול. הכי מפרש קרא ולהעריב שמשו יהיה סיבה מה שיחלק שלל כאומרו ותעט אל השלל וגו' (יפ"ת):

מדבר במלכותו יש מגיה ד"א מדבר במלכות אסתר. ואין צורך דמלכות אסתר נחשב מלכות בנימן (יפ"ת):

כך אסתר חוטפת שהמלכות היתה ראויה לושתי או ליפות ממנה. וחטפה אסתר בטוב מעשיה:

הה"ד ותלקח אסתר. משום דכתיב התם ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים מייתי לה לומר שאע"פ שהיו יפות ממנה עכ"ז לוקחה אסתר שנשאה חן מכולן:

בבקר יאכל עד ביום ההוא כו'. השתא מפרש בקר וערב לשון ראש וסוף כלו' שבתחילת הענין זכתה אסתר בשל המן וסוף הענין שנתנו למרדכי (יפ"ת):

מדבר בארצו גם זה כענין ד"א:

חוטפת פירותיה פי' שקולטת מיד הזרע (יפ"ת):

זו יריחו היא ברכה אחרת שיהיה בארצו מבכרת ומאפלת באופן שיתמידו הפירות בארצו ברוב השנה (יפ"ת):

במזבח שהיה בנוי בחלק בנימן ואמה אחת בלבד שהיה אוכל בחלקו של יהודה. ולהכי קרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד כדאי' בפר' איזהו מקומן:

חוטף את הקרבנות. ע"י אש מן השמים שהיו נאכלין מיד כחטופים: