עץ יוסף על בראשית רבה צט:א

למה תרצדון כו' אבנימן זאב יטרף קאי. ומשום דבעי לפרש דמיירי במזבח ובקרבנות כדלקמן מייתי הא דפליגי תנאי בהאי קרא דמר"ע שמעינן שנבנה ביהמ"ק בחלקו של בנימן. ור"י הגלילי נמי לא פליג בהא אלא בפירוש דלמה תרצדון (יפ"ת):

בשעה שבא ליתן תורה בסיני. דכל המזמור במ"ת מיירי כדכתיב התם אלהים בצאתך לפני עמך וגו' זה סיני וגו' רכב אלהים וגו' עלית למרום וגו':

היו ההרים רצים כו' ר"ל שר ההרים (יפ"ת):

כי כתבור בהרים גבי גלות מצרים ע"י נבוכדנצר כתיב. וה"ק קרא כי כמו שהר תבור וכרמל נעקרו ממקומן לקבלת התורה ושוב נסוגו אחור בבושה. אף כך המצרים ישובו אחור מן המלחמה בבושה וכענין שנא' שם מדוע ראיתי המה חתים נסוגים אחור ובהיותם המון רב נמשלו לעקירת הרים גדולים ממקומם כהר תבור וכרמל (נזה"ק):

זה אומר אני נקראתי כו'. דאיתא במכילתא שהחזיר ה' התורה על שעיר ושאר אומות ונשמע קולה מסוף העולם ועד סופו שבא ליתן התורה על אחד ההרים. ועז"א כל ההרים הגבוהים אני נקראתי בקולו יתב' ולבסוף לא נבחר אלא סיני מטעמא דלקמן (נזה"ק):

כולכם הרים כלומר אף שכולכם הרים טובים מ"מ אתם בעלי מומין:

כולכם נעשה אליל על ראשיכם. ע"י שהם גבוהים. אל סיני שהוא נמוך לא נעשה בו אליל. כאומר אלהיהם על ההרים הרמים. ואע"ג דקרקע עולם אינה נאסרת. לענין שכינה גנאי הדבר שתשרה במקום אליל (יפ"ת):

אעפ"כ אף ה' ישכון לנצח בבית עולמים. מלת אף השני יתר ונמחק. וצ"ל אעפ"כ ה' ישכון לנצח בבית עולמים דדריש אף כמו אע"פ שנדחו תבור וכרמל מליתן התורה עליהם. מ"מ לא קיפח הקב"ה שכרם על רצונם הטוב וישכון ה' עליהם לנצח בבית עולמים שלעתיד. וכדאי' בילקוט שעתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל ולבנות ביהמ"ק עליהם שנא' והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים וגו':

בשבטים ואיקרו הרים למעלה ע"ד שמעו הרים את ריב ה'. כי מראש צורים אראנו וגו':

זה אומר בתחומי יבנה. ואע"ג דבריש חזית קאמר שדוד בנה היסודות. מ"מ היו מערערים נגד צואת דוד בחשבם דמדעתיה עבד. ולזה כל אחד היה מבקש שיהיה בתחומו. והודיע שלמה שעל פי נביא היה הדבר לפי שהם גנבים (יפ"ת):

גנבים היפך גבן הוא גנב:

כולכם הייתם שותפים. שאף ראובן כיון שהניחו בבור ולא שמר אותו נחשב לשותף. וכן יוסף שגרם מדון וריב על עצמו במה שהביא דבתם רעה. לכן נחשב גם הוא לשותף:

ההר חמד אלהים לשבתו. ומ"ש עוד אף ה' ישכון לנצח יראה דאף לעתיד אחרי חרבנו ה' ישכון שם שיחזור לבנות ביהמ"ק על מקומו:

לת"ע שנה שהרי בת"פ שנה ליציאת מצרים נבנה ביהמ"ק. וא"כ בני קרח שהיו ביציאת מצרים ולא נבאו עד אחר שעלו מבליעתם שעשו תשובה היו נבואתם קודם ת"ע שנה לבנין ביהמ"ק:

הה"ד נכספה וסיים אל אלהים בציון. וציון ודאי מבנימן:

ר"י אומר בהמ"ק נבנה כו'. משמעות דורשין איכא בינייהו. דהר הבית הלשכות והעזרות בחלקו של יהודה. ואולם והיכל ובית ק"ק בחלקו של בנימן. ורצועה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימן ובה מזבח בנוי כדתניא בפ"ק דיומא. ור"י סבר דהנה שמענוה באפרתה אחלק יהודה רמיז. ור"ש סבר דאבנימן רמיז (יפ"ת):

דכתיב באפרתה מבית לחם יהודה. ומ"ש מצאנוה בשדי יער נמי היינו יהודה שנמשל לגור אריה:

רחל דכתיב ויהי עוד כברת ארץ לבא אפרתה (בראשית ל״ה:ט״ז):

ת"ל מצאנוה בשדי יער. ומ"מ איצטריך למימר באפרתה דלא תימא בשדי יער היינו יהודה כדעת רבי יהודה. דאי אפרתה נמי יהודה תרתי למה לי:

ומי נמשל לחית היער בנימן ולא יוסף: