עץ יוסף על בראשית רבה צח:ג

מכאן שהיו מפוזרים. דמדאכפל ואמר הקבצו משמע שלא נאספו מעצמן אלא ע"י מלאך או רוה"ק שנוססה בהם להיותם נאספים בשעה קלה עם היותם מפוזרים בארץ מצרים (יפ"ת):

שמעו לאל ויהיה אל נדרש פעמים. מושך עצמו ואחר עמו והאל"ף נדרש בסגו"ל. ונדרש בציר"י:

אל הוא ישראל אביכם. וכדאמ' בפ"ק דמגילה דיעקב נקרא אל. וכ"ה לעיל סוף פ' ע"ט:

אף אביכם בורא עולמות. שבזכותו נברא העולם ונעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שעל זה נאמר ועתה כה אמר ה' בוראך יעקב יוצרך ישראל וכמבואר לקמן ויק"ר פ' ל"ו:

מה הקב"ה מחלק עולמות. כדכתיב יצב גבולות עמים ליתן לכל אומה חלקה. אף אביכם מחלק עולמות בחילוק הברכות בין בניו לכל או"א כפי בחינתו ושרשו:

א"ל אל ישראל שבשמים אביכם. וה"פ ושמעו שאל ישראל שבשמים הוא אביכם ואין זולתו:

אף הוא פי' בשפתיו. כלומר אע"פ שהוא ודאי צדיק באמונתו הוצרך לפ' בשפתיו מה שבלבו כחו שפירשו הם כדי שלא יראה יוצא מכללם (יפ"ת):

ואומרים שמע ישראל אין לספק דשמע ישראל דברי מרע"ה לישראל כדכתיב בתריה ואהבת את ה' וגו' והיו הדברים האלה וגו'. אלא מיהו בני יעקב אמרו פסוק זה ונקט משה לשנייהו (יפ"ת):