עץ יוסף על בראשית רבה צח:יט

בן שהמיר לאחיו לשון מרירות. ופירושו שהשביעם ממרורים בהבאת דבתם רעה. והם המרו לו שמכרוהו. ומשום דכתיב וימררהו חסר וי"ו דריש שהמיר הוא לאחיו כאילו כתיב וימרר הוא. ופירש ג"כ שהמיר לאדונתו. ולכן לא נאמר ג"כ שהמרירה לו אדונתו כדאמר לעיל שהפרה לו אדונתו. דהכא כתיב וימררהו בלשון רבים ולא יצדק אלא באחיו (יפ"ת). ובעל אות אמת ומת"כ גרסו בן שהמיר לאדונתו בן שהמירה לו אדונתו ואפשר שכוונתם כמו שפירש רש"י בחומש שפי' וימררהו פוטיפר ואשתו לאסרו:

אבל איני יודע מי ירבה. אם אחיו שמכרוהו או אדונתו. והשיב ת"ל ורבו וישטמוהו בעלי חצים אלו בעלי מחיצתו שהשליכו כו'. ומי הוא זה. הלא ודאי אדונתו ואנשי ביתה כדכתיב ותקרא לאנשי ביתה וכדמפו' לעיל נתנה אותו בפיהם של כולם ע"כ. והמה עזרו לרעה לדבר עליו תועה בשניהם חנית וחצים ועליהם יצדק ב' ההוראות אלו:

מה ראה למושלן כחץ. להמשיל את לשון הרע לחצי גבור שנונים:

דאמור כו' לשון הרע נא' ד"מ ברומי וממית בסוריא:

ולא ככל גחלים אינו ממשיל לש"ה לגחלים בעלמא:

אלא כו' לפי גיר' הספר שגורס חורף וקיץ וחורף צ"ל י"ח חדש. אכן גופא דעובדא הביא בשוח"ט מזמור ק"ך ושם גורס י"ב חדש: