עץ יוסף על בראשית רבה צח:יח

בן שהפיר לאחיו כו'. דרש פורת לשון הפרה. ודריש ליה באחיו או באדונתו. ומשום דכתיב ביה ב' זימני דריש ב' הפרות שהפר לאחיו ושהפרו לו אחיו. אי נמי שהפר לאדונתו ושהיא הפרה לו. ומ"ש שהפר לאחיו פי' שהפר ברית אחים בהביאו את דבתם רעה ושהפירו לו אחיו ברית אחים ומכרוהו. ולפ"ז פי' עלי עין ע"י שאביו שם עינו עליו קנאו בו. ומ"ש שהפר לאדונתו ר"ל שבטל דבריה ולא שמע אליה. וכן הפרה לו אדונתו אהבתה לו ושמתהו בבור בסוהר. ופי' עלי עין לפ"ז ע"י שנשאה עיניה עליו כאומרו ותשא אשת אדוניו (יפ"ת):

א"ר אבון בן פרות רבית בן פירות רבית יוסף. כצ"ל משום דכתיב בן פורת ב' זימני דריש חד לשון פרות וחד לשון פירות ור"ל שנתגדל ע"י חלום הפרות וע"י חלום הפירות היינו השבלים:

בן פורת רבית יוסף בכולם כתיב כו'. דריש לה בענין אחר. והוא דפורת לשון רביה וגדולה. ורמז זה שהגביה קומתו לפני אמו. וע"י זה זכה לגדולה. ולכן אמר בן פורת ב' פעמים ולא הוצרך בעל האגדה להזכיר בפרשה זו בן פורת ב' זימני לפי ששניהם נדרשים לשון רביה (יפ"ת):

עלי לפרוע לך אותו העין. שברכו מדה כנגד מדה שלא ישלוט בו עיה"ר והוא עולה ושולט על העין ולא העין עליו וע"ל פ' ע"ח סי' י"ג:

מציצות מביטות:

שירין וקטלין כו'. הם מיני תכשיטין:

שיתלה עיניו להביט בהם. ואעפ"כ לא עשה:

שאתה נותן לבנותיך פי' לבנות יוסף ניתן צעידה בתורה עלי שור כלו' בשביל ההבטה שלא הביט במצריות. ומדאפיק לה בלשון בנות ולא קאמר נשים דריש דרמיז נמי אבנותיו של יוסף. והא בהא תליא שזכו בנותיו לכך ע"י שלא הסתכל בבנות מצרים (נזה"ק):

מהו צעידה פרשה מפרש צעדה מלשון תכשיט וקישוט כלשון אצעדה וצמיד דמפרש לה בתרגום יונתן בכלילא דדהבא דברישא. וכבר נודע לי"ח כי הנפש המשכלת מתקשטת בקדושת ד"ת הנקראים קישוטי הכלה. וזהו שאמר כי בעבור שיוסף לא רצה להסתכל בקישוטי הבנות בנות מצרים. לכן בנותיו דהיינו בנות צלפחד שהיו מזרעו זכו לצעידה היא פרשה בתורה שנכתב על שמן שנעשה לנפשם כמין קישוט תכשיט וכתר לראשן מאור קדושת התורה (נזה"ק):

פרשה היא פרשה נחלות שניתנה ע"י בנות צלפחד וראויה היתה שתנתן ע"י משה אלא שזכו הן שניתנה על ידו כדאי' בספרי: