עץ יוסף על בראשית רבה צג:ו

דבר אני מוציא מבפנים כו'. פירוש דבר אני מוציא מבפנים היינו שערות לבו כדבסמוך. ועל ידי זה ימיתם בכעסו. ומכניס דבר והיינו שישים דבר בארצם. ר"ל שיהרוג יושביה. ומיתורא דנא דרשוהו כמו נא בחולם. והיינו מצרים דמתקריא נא אמון. ודרשו ידבר לשון דבר (יפ"ת) והנזה"ק גרס דבר אני מוציא טפי. וכן הא גיר' הילקוט:

כליו בגדיו:

עששיות חתיכות:

כאבק שהיה מכתתן בשיניו:

מה פרעה גוזר ואינו מקיים. כך מוכתב בסקרירון של פרעה שאין עבד מולך כדלעיל פ' צ' וכשהמליך את יוסף עבר על נימוסו. וצריך לומר שפרעה זה הוא שגזר החוק הזה. ואתי שפיר ואינו מקיים (יפ"ת):

אף אתה כו'. שגזרת שלא יכנס אדם בשתי חמורים כדלעיל פ' צ"א סי' ד' והטעם שלא ימכור אדם לחברו תבואה ובטל הגזירה כשעכבת את שמען ונתת לנו את חמורו טון בר. וגם נכנסו עם חמור שמעון למצרים כהיום. וא"כ בטל זו הגזירה:

פרעה להוט אחר הזכרים. אולי שהיה מוחזק בכך. או שחשב שעל כן נתן עיניו ביוסף שהוא יפה תואר. וכמו שמטעם זה חשד את יוסף שחמד את בנימן וכדאי' בתנחומא וז"ל כך אתה ראית לבנימן שהוא יפה ואת מחמדו להיות לך לעבד (יפ"ת):

מה פרעה מלך כו'. וה"פ כי כמוך וכפרעה דהיינו אני ואבי. וזה שא"ל יהודה ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני להתווכח עמך. ואל יחר אפך בעבדך לומר כי גנאי לך להתווכח עם הדיוט. כי הרי יש כמוך וכפרעה היינו אני ואבי. וא"כ גם אני משנה כמוך:

כך אבא מלך כו'. לאו מלך ממש. כי לא מצינו זה. אבל הכוונה שהוא נכבד מאד כמלך בארץ כנען כי המון עם חולקים לו כבוד כמלך בארץ כנען:

ממך אני מתחיל כו'. והיינו כי כמוך כפרעה. וזה בעבור ששלח פרעה גבורים מחיילותיו להלחם ביהודה וסייעתו כדלעיל פ' צ"א:

היה מניחו כי אינו נמצא שם ועד שימצאנו יראה יוסף אם יעצור כח בגבוריו לעמוד כנגדו. ואם יראה כי לא יוכל. אז יתן להם את בנימן (יפ"ת):

רמז למנשה כו'. כי אחר שנגש יהודה לנגדו לבא בכח המלחמה מאז רמז יוסף למנשה בנו להראות כנגדו גם כן כח תוקף עוצם גבורתו דהוה רפש חד רפש פי' בעט בעיטה אחת ברגלו על הארץ וחרדה ונזדעזעה כל הפלטין עד שנבהל יהודה בפניו ואמר דין רפש מדבית אבא פי' בעיטה זו מעין גבורת בית אבא שהיו גבורים מאד. ולא יהיה לו כח להתגבר עליו בכח המלחמה. ולכך הוצרך שוב לדבר דברים רכים דברי בקשה. והיינו דמסיק כיון דחמא כו'. פי' כיון שראה יהודה הדבר כן התחיל לדבר דברים רכים: