עץ יוסף על בראשית רבה צב:ז

זה אחד מעשרה ק"ו שכתובים בתורה לאו דוקא בתורה אלא גם בנביאים ובכתובים בכלל שמקצתן בתורה ומקצתן בדברי קבלה. ועיין ביפ"ת:

ק"ו איך נגנוב כיון שאף מה שמצאנו השיבנו ק"ו איך נגנב:

הן בני ישראל לא שמעו אלי כו'. אע"פ שהכתוב מעיד ואומר שהסיבה שלא שמעו היתה מחמת קוצר רוח ובזה נפרך הק"ו של משה. מ"מ משה שפיר יליף ק"ו (יפ"ת):

ק"ו לשכינה אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון כדתני בריש ת"כ. והא דאמר ק"ו לשכינה י"ד אומר ר"ת משום דאמרינן בהמפלת שהאב והאם נותנין בו כל אחד ה' דברים והקב"ה נותן בו עשרה דברים:

ק"ו ואף כי אחרי מותי אמר בפסיקתא מלמד שהיו מתביישין ממשה יותר מכל נביא וחוזה:

אף כי רשע וחוטא. שישתלם רעתו בעוה"ב וכההיא דאמר לעיל פ' ס"ה אם למכעיסיו כך ק"ו לעושי רצונו. עוד י"ל דלענין חילול ה' מיירי דאין מקיפין בחילול השם כדמייתי בסוף פ"ק דקדושין (יפ"ת):

בשושן הבירה שהיא מדינה אחת כך בשאר מדינות הרבות מה עשו ודאי השחיתו רבים. ועי' בנתיבות עולם בפירושו של הל"ב מדות: